עץ החיים - פסיפסים עתיקים

פסיפס "עץ החיים" בארמון הישאם (ח'רבת אל-מפג'ר)
מדליה רשמית, תשע"ג 2013
מדלייה שמינית בסדרה "פסיפסים עתיקים בארץ ישראל"

ח'רבת אל-מפג'ר הינה קבוצת חורבות של מבנים מלכותיים מתקופת שלטונו של הישאם ,שהיה ח'ליף חשוב לבית אומיה, (במאה השמינית לספירה) על גדתו הצפונית של ואדי א-נעימה, כ- 2 ק"מ צפונית ליריחו.

באתר נחשפה אחוזה או שמורת צייד המשתרעת לאורך כ- 1.5 ק"מ , ובה שלושה בניינים עיקריים: בית מרחץ מפואר, מסגד וארמון, ובתווך: חצר משותפת. לחצר שער מדרום, חדרים או אורוות המקיפים אותה משאר צדדיה. באמצע החצר ביתן אבן מתומן שבמרכזו בריכה ומזרקה. המים הגיעו לאתר באמת מים פתוחה הנמשכת לאורך של כ- 4 ק"מ.

בית המרחץ נבנה ראשון, הושלם ואף נעשה בו שימוש. הוא ושני המבנים הנוספים חרבו ברעש אדמה (כנראה בשנת 746 לספירה). האתר כולו רווי בפסיפסים מרשימים אך דומה כי פסיפסי בית המרחץ הינם המרשימים ביותר. רוב הפסיפסים, שנשתמרו כמעט בשלמותם, נושאים עיצובים עם דגמים גיאומטרים. יוצא מן הכלל בהקשר זה, הינו הפסיפס שנחשף בקצהו של חדר הקבלה לבית המרחץ: גם כאן עיקרה של רצפת הפסיפס נושאת אופי גיאומטרי, אבל בקצה חדר הקבלה, על-גבי בימה מוגבהת מעט, נחשף הפסיפס המרשים ביותר בקומפלקס האחוזה: עץ עתיר עלווה ופירות, שמשני צדדיו של גזעו נראים בעלי חיים – לשמאלו (המוצג במדליה) שתי איילות שלוות מכרסמות ענפים, ולימין הגזע אריה מזנק על איילה וטורף אותה. פסיפס זה מתייחד בהצללותיו ובמעברים הדקים מגוון לגוון.

הסגנון האמנותי והתוכן של הפסיפס (וכן של עבודות הסטוקו הנועזות) חריגים מאוד באמנות האסלאמית, ומסתבר כי בין האומנים שעסקו במלאכת העיצוב והבנייה  היו נוצרים, יהודים ומוסלמים, דוברי יוונית ודוברי ערבית. מלאכת הבנייה הושפעה מהאדריכלות המוסלמית האופיינית לבנייה בעיראק ובפרס של אותם הימים : שערי כניסה בעלי קשתות גבוהות, שימוש בעיטורים זעירים ומפורטים, שימוש בטיח מגולף (סטוקו), וסגנון הפסיפסים כפי שנחשפו באתר.

ח'רבת אל-מפג'ר שימשה ככל הנראה כמעון החורף או האביב של יורש העצר של הישאם האומאי. מגודלו של האתר אנו למדים שגם פמליה גדולה התארחה איתו בארמון, ושהוא נהג גם מידת הכנסת אורחים מלכותית מופלגת. נראה שיורש העצר אהב את הנאות החיים, שעשע את עצמו ואת אורחיו בצייד, ברכיבה על סוסים, בשירה, בנגינה וביין.כל אלו מיוצגים בציורים, בעיטורים ובפסיפסי האחוזה.

מתוך שלל העיטורים שנחשפו באתר, נבחר קטעו השמאלי של פסיפס בית המרחץ, לפאר את המדליה. בקטע פסטוראלי זה נראות האיילות מתחת לענפי העץ הגדול והירוק, מעין "עץ החיים". אולי רמז למציאות ולאווירה ששררה באזור יריחו  באותה תקופה.

היום ניתן לראות את הפסיפס המפואר הזה במוזיאון רוקפלר בירושלים.

היקף: חלק עם ציון מס' סידורי.

עיצוב: מאיר אשל

צילום הפסיפס: באדיבות רשות העתיקות.

גילוף: ארה"ב

מיטבעה: ארה"ב