סט "פרחים בישראל"

סדרת פרחי ארץ-ישראל

מהיער הים תיכוני בצפון ישראל ועד המדבר בדרום, בהרים ובעמקים, עשירה ישראל בפרחי בר. סדרת "פרחי ארץ-ישראל" בכסף טהור מציגה שמונה מהפרחים הצבעוניים היפים בארץ.

1. כלנית מצויה

בארץ, הכלנית נפוצה מצפון הארץ ועד הנגב ופורחת בדרך כלל בין החודשים ינואר לאפריל. פרחי הכלנית מופיעים במספר צבעים: אדום, שהינו הנפוץ ביותר, לבן או גווני סגול. הכלנית בישראל היא פרח מוגן וקטיפתה אסורה.

הכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב ישראלים. היא מופיעה במספר שירים ביניהם "הטיול הקטן" של נעמי שמר וכן בשירו של נתן אלתרמן ומשה וילנסקי "כלניות" שהפך לשיר מחאה נגד המנדט הבריטי. צרור כלניות הודפס על שטר בסך לירה אחת בסדרת שטרות הלירה הישראלית "נופי ארץ ישראל" שהנפיק בנק ישראל ב-1955 וכן על בול בעיצובו של צבי נרקיס משנת 1959. ב-2013 נבחרה הכלנית לפרח הלאומי של מדינת ישראל.

2. רקפת מצויה

הרקפת היא צמח הפקעת הנפוץ ביותר במזרח התיכון ובישראל נפוצה בצפון ובמרכז הארץ, בעיקר באזורי ההר. הרקפת ,שעלי הכותרת שלה מרכינים ראשם מטה בענווה, צומחת גם בין סלעים המסתירים אותה ולכן היא מקבלת האנשה ספרותית ומוצגת כצנועה וביישנית. הרקפת פורחת מתחילת הסתיו ועד בוא האביב וצבעוניותה נעה בין לבן, לסגול עז וגווני ורוד. הרקפת היא פרח מוגן ואסור לקטוף אותה. בשנת 1959 עיצב צבי נרקיס בול לכבוד יום העצמאות ה-11 ועליו רקפת מצויה.

3. נרקיס מצוי

לפרח הנרקיס שישה עלי כותרת לבנים ועטרה צהובה כתומה המפיצים ריח נעים וחזק. לנרקיס, אין שושנת עלים ועליו הארוכים מסודרים בשני טורים נגדיים ומקבילים. הנרקיס המצוי ,הוא פרח מוגן וידוע כצמח ביצות , יחד עם זאת הוא גדל גם בכיסי קרקע ובין סלעים בהרים. הוא נפוץ בארצות הים התיכון ועד אירן. בארץ, נפוץ בעיקר בחבל הים תיכוני בצפון ועד המרכז ופורח בין החודשים אוקטובר עד פברואר.

4. חוטמית זיפנית

בישראל נפוצה "חוטמית זיפנית" בחבל הים תיכוני וביהודה ושומרון, במקומות בהם כמות הגשם מגיעה ל-400 מ"מ לשנה לפחות. הצמח כולו שעיר וזיפני ומכאן התואר "זיפנית". השם חוטמית נובע מהבליטה באמצע הפרח המזכירה חוטם ומקורו בשם הערבי ח'טימה. פרחי החוטמית נובטים מבין העלים ונישאים על עוקץ קצר. בשיאה, מזדקפת החוטמית עד לגובה 3 מטר ופרחיה בקוטר עד 12 ס"מ .צבעי הפרח נעים בין ורוד ארגמן לסגול.

5. צלף קוצני

ה"צלף" הוא שיח קוצני הגדל בארץ בכל אזורי הגידול האופייניים לצמחיה ים תיכונית בשפלת החוף ובהרי יהודה, השומרון והגליל. פריחתו נמשכת כחצי שנה, ממרץ עד ספטמבר. פרחי הצלף בקוטר 4-6 ס"מ וצבעם לבן - ורוד. ארבע עלי כותרת ערוכים בזוגות ומזכירים במעט כנפי פרפר. הפרח נפתח בשעות אחר הצהריים המאוחרות, הוא פתוח למשך כחצי יממה ויותר, ונסגר למחרת בצהריים. הצלף הוא פרח הישרדותי, אורך חייו נע בין 20 ל-30 שנה ושיח שנגדע או אפילו נשרף מתחדש במהירות.

6. חרצית עטורה

החרצית גדלה בשדות, צידי דרכים ובמיוחד במדרונות של תלים ואתרי עתיקות. ניראה כי תרכובות החנקן שנותרו בקרקע באתרי יישוב קדומים מעודדות צמיחת החרצית ומדכאות צמיחת פרחים אחרים. החרציות מאפיינות את האביב בישראל והן צומחות ופורחות בחודשים פברואר עד מאי. צבעם צהוב-כתום. גובה החרצית הוא 60 ס"מ, ביום היא מזדקפת גבוה בעוד בלילה, היא מתכופפת.

7. סתוונית היורה

"סתוונית היורה" פורחת מיד לאחר גשמי היורה ומכאן שמה.  היא צמח מוגן וגדלה בכל אזורי הארץ מהגליל העליון והגולן ועד צפון הנגב ופורחת בחודשים אוקטובר עד דצמבר. צבעי הסתוונית הם סגול בהיר ,ורוד ונדירים הם הלבנים. צורת הפרח כמשפך קטן ולו שישה עלי כותרת ומאבקים צהובים. גובה הפרח נע בין 2- 5 ס"מ מעל הקרקע ולו חלק נוסף הטמון בתוך האדמה. הפרח מאובק על ידי זבובי רחף ודבורי דבש.

8. איריס הארגמן

איריס הארגמן הוא פרח מוגן וצומח רק בישראל. מצוי לרוב בשמורות טבע מוגנות .פריחתו בחודשי החורף ,פברואר - מרץ . מקור השם "איריס הארגמן" הוא בצבע פרחיו שנע מארגמן ועד כמעט שחור. הפרח בנוי משלוש "מנהרות" ,בכל מנהרה מצוי אבקן. זכרי דבורים, לנים בלילה ב"מנהרה", סופחים לגופם את האבקה ובבוקר מעבירים אותה לפרח אחר.