חוטמית זיפנית

חוטמית זיפנית (Alcea setosa)
רביעית בסדרת "פרחי ארץ-ישראל"

שמה העברי של החוטמית נגזר מהשם הערבי שפירושו "חוטם", והוא בא לציין את בולטות אברי הרבייה שבמרכז הפרח. נתן יהונתן הקדיש לה שיר בשם "ורד הקציר" (שזה אחד משמותיה הערביים ובא לציין הן את בית הגידול והן את עונת הפריחה): "שָׂדִי שׁוֹמֵַם, רַק בְּשׁוּלֵי הַשֶּׁלֶף / אָרִיתִי לִי אֶת וֶרֶד הַקָּצִיר − / זֶה כָּל שְׂכָרִי...".

לא צריך להיות משורר כדי להבחין בקומתה הזקופה (עד 3 מטר) ובפרחיה הענקיים (בקוטר עד 12 ס"מ). בכביש שש נזרעו חוטמיות לשיקום הנוף, וכל מי שנוסע שם בסוף האביב אינו יכול להתעלם מהן. על גבעול החוטמית יש כתמי צבע כהים המזכירים כנימות. יש הסבורים שחיקוי זה מגן על הצמח מפני אוכליו, שיימנעו מלאכול צמחים נגועים. הנחה זו מחכה עדיין לאישור ניסויי.

לחוטמית חמישה צופנים עתירי צוף. בניסויים מצאו חוקרים ישראליים שדבורת האדמה (בומבוס) מבקרת ברצף את חמשת הצופנים ואז, ברוב המכריע של התצפיות, היא נוטשת את הפרח לפני שהיא ביקרה בצופן שבו התחילה. תצפיות אלו וניסויים מבוקרים במעבדה תומכים ברעיון שהדבורה יודעת לספור עד חמש. ביכולת זו יש משום התאמה המסייעת להן להימנע מלבקר שנית בצופנים שהיא כבר רוקנה קודם לכן, ובכך לחסוך מאמץ מיותר.

*כל הטקסטים מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל (2018) "מכותרת ועד צמרת -200 מלים על 200 צמחים" הוצאת "פרדס" חיפה.


עיצוב: אהרון שבו

תיאור
פנים: תמונה צבעונית מרהיבה של הפרח. מסביב שם הסדרה ושם הפרח בעברית ובאנגלית, בצד ימין סימן המסחרי של החברה הישראלית למדליות ולמטבעות ומצד שמאל המשקל, טוהר המתכת ושנת ההטבעה.
גב משותף לכל הסדרה: מגוון פרחים.