כלנית מצויה

כלנית מצויה (Anemone Coronaria)
ראשונה בסדרת "פרחי ארץ-ישראל"

הכלנית היא החצופה שבפרחי הארץ. מרגע שהופיעה הראשונה − אי-אפשר להתעלם ממנה ולו גם ממרחק. פרחי הכלנית פונות אל השמש ועוקבות אחריה במשך כל היום. הפרח פועל כמראה קעורה המרכזת את קרני האור וגורמת לאבקנים ולצלקות השחורים שבמרכז הפרח להתחמם עד לעשר מעלות מעל הסביבה. נמצא שחום זה מזרז את נביטת גרגרי האבקה, ובכך מקטין את סיכויי שטיפתם על ידי הגשם.

בדרום ישראל גדלות רק כלניות אדומות, בעוד שבצפון יש אוכלוסיות המכילות צבעים שונים: אדום, לבן, כחול וסגול. עדיין לא ברורה הסיבה הקובעת את תפוצת הזנים הצבעוניים השונים בצפון הארץ אך הם נקבעים גנטית. למרות ההבדל בצבעים, לא נמצאו הבדלים בריח הפרחים. נמצא שבעוד דבורים וזבובים עוברים בחופשיות בין הכלניות בצבעים השונים, חיפושיות פרחים מעדיפות את הצבע האדום. למרבית ההפתעה נמצא שההאבקה נעשית גם בעזרת הרוח, וזו כנראה הסיבה לכך שאין בידוד רבייתי בין הכלניות מאזורים וצבעים שונים בישראל.

*כל הטקסטים מתוך: אמוץ דפני ונעם עביצל (2018) "מכותרת ועד צמרת -200 מלים על 200 צמחים" הוצאת "פרדס" חיפה.


עיצוב: אהרון שבו

תיאור
פנים: תמונה צבעונית מרהיבה של הפרח. מסביב שם הסדרה ושם הפרח בעברית ובאנגלית, בצד ימין סימן המסחרי של החברה הישראלית למדליות ולמטבעות ומצד שמאל המשקל, טוהר המתכת ושנת ההטבעה.
גב משותף לכל הסדרה: מגוון פרחים.