עלייתו ונפילתו של הדולר: בין קפיטליזם לשבר כלכלי - חלק א׳

הדולר האמריקאי, ששלט במשך עשורים כמטבע הרזרבה העולמי, ניצב כיום בפני איומים חסרי תקדים. משברים כלכליים ומדיניות משתנה מערערים את מעמדו ומעלים את השאלה - האם זהו שינוי זמני או תחילתו של עידן חדש במערכת הפיננסית העולמית? בסדרת המאמרים שלפניכם ננסה לנתח את העבר ואת ההווה, ולהעלות השערות בנוגע לעתידו של המטבע האמריקאי.

הדולר האמריקאי, המהווה את מטבע הרזרבה העולמי במשך עשורים, ניצב כיום בפני אתגרים משמעותיים. משברים כלכליים, שינויי מדיניות מוניטרית ומגמות סחר עולמיות מערערים את מעמדו וגורמים לתנודתיות בשווקים הבינלאומיים. מאז ביטול תקן הזהב בשנות ה-70, דרך המשבר הפיננסי של 2008 ועד משבר הקורונה, ערכו של הדולר הושפע מהדפסת כסף מוגברת, גירעונות פדרליים והתחזקות מטבעות מתחרים. כיום המדיניות הכלכלית של טראמפ, שפתח במלחמת סחר והטיל מכסים אגרסיביים על שותפות סחר של ארה"ב, תורמת אף היא לאי וודאות רבה וטלטלה בשווקים. בסדרת מאמרים חדשה נבחן את הגורמים להיחלשות הדולר, את ההשלכות על הכלכלה העולמית, את המקום שתופס הזהב בתהליך ואת השאלה האם מדובר בשינוי זמני או בתחילתו של עידן חדש במערכת הפיננסית.

ראשית הדרך – מעידן תקן הזהב ועד ברטון-וודס

בשנת 1944, בסיומה של מלחמת העולם השנייה, נחתם הסכם ברטון-וודס, אשר הפך את הדולר האמריקאי לעמוד התווך של הכלכלה העולמית. ההסכם קבע את הדולר כמטבע הרזרבה הבינלאומי, כשהוא מוצמד לזהב ביחס קבוע של 35 דולר לאונקיה. בזכות עתודות הזהב האדירות של ארצות הברית והיציבות הכלכלית שהיא הפגינה, הפך הדולר לנכס מבוקש בשווקים הגלובליים, ואפשר למדינות העולם לסחור בו בביטחון מלא. למעשה, הסכם זה הניח את היסודות לסדר הכלכלי החדש שאפיין את תקופת פוסט-המלחמה, כאשר הדולר הפך למטבע המרכזי בעסקאות בינלאומיות ובניהול עתודות המטבע של בנקים מרכזיים.

עם זאת, כעבור שני עשורים בלבד, החלו להופיע סדקים בסדר הכלכלי החדש. מלחמת וייטנאם והוצאותיה האסטרונומיות, לצד תוכניות רווחה נרחבות שניהלה ממשלת ארצות הברית, הובילו לגידול משמעותי בגירעונות התקציביים ולהדפסת כסף בקצב מואץ. היקף הדולרים במחזור הלך ותפח, ואילו כמות הזהב שנותרה בכספות הפדרל ריזרב לא הספיקה לכסות את ההתחייבויות. מדינות רבות, ובעיקר צרפת בהנהגת הנשיא שארל דה גול, החלו לדרוש את המרת הדולרים שבידיהן לזהב והפעילו לחץ על עתודות הזהב האמריקאיות.

מול המשבר המחריף, קיבל הנשיא ריצ'רד ניקסון ב-1971 החלטה דרמטית: ביטול תקן הזהב והפיכת הדולר למטבע פיאט (Fiat) – כזה המבוסס על אמון בלבד ולא על גיבוי של סחורה ממשית. מהלך זה, שנודע בשם "זעזוע ניקסון" (Nixon Shock), היה אמנם הכרחי בטווח הקצר למניעת קריסת עתודות הזהב, אך בטווח הארוך הביא לתנודתיות רבה בשוויו של הדולר ולהתעצמות החששות מצד משקיעים בשווקים הבינלאומיים. כעת, ערכו של הדולר נקבע על ידי ביקוש והיצע בלבד, אשר הפך אותו לפגיע יותר לשינויים פוליטיים, כלכליים ומוניטריים.

האינפלציה של שנות ה-70, אשר החמירה בעקבות משברי הנפט של 1973 ו-1979, המחישה היטב את הפגיעות של מטבעות פיאט. העליות החדות במחירי הנפט, לצד הגירעונות התקציביים התופחים, הובילו לשחיקה בערכו של הדולר ולזינוק בעלויות היבוא. כדי להתמודד עם האינפלציה המשתוללת, נקט הפדרל ריזרב במדיניות ריבית גבוהה בצורה קיצונית בתחילת שנות ה-80, מהלך שהצליח לייצב זמנית את ערכו של הדולר אך הביא למיתון חריף ולזעזועים בשווקים הפיננסיים.

נקודת מפנה נוספת התרחשה במשבר הפיננסי של 2008. הפדרל ריזרב, בניסיון לייצב את הכלכלה ולמנוע קריסה כוללת, יישם תוכניות של הרחבה כמותית (Quantitative Easing), שכללו הדפסת טריליוני דולרים ורכישת אג"ח כדי להוריד את עלויות המימון. צעדים אלו אמנם הצליחו לבלום את המשבר בטווח הקצר, אך הם ערערו את אמון המשקיעים ביציבות הדולר בטווח הארוך. מדינות רבות החלו לבחון מחדש את אחזקותיהן בדולר ולגוון את עתודות המטבע שלהן באמצעות רכישת זהב ומעבר למטבעות מתחרים כמו האירו והיואן הסיני.

בנקים מרכזיים בעולם, מתוך רצון לגדר סיכונים ולהימנע מתלות מוחלטת בדולר, הפחיתו באופן הדרגתי את חלקו של הדולר בעתודות המט"ח שלהם. מגמה זו, לצד התחזקותן של כלכלות מתפתחות כמו סין והודו, העלתה את השאלה האם יצליח הדולר לשמור על מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי, או שמא אנו עדים לתחילתו של עידן חדש בשוק הפיננסי הגלובלי. בעוד הדולר ממשיך לשמש את רוב העסקאות הבינלאומיות, הסדקים שהחלו להיווצר בעשורים האחרונים מעוררים ספקות כבדים לגבי עתידו.

בתמונה: מטילי זהב ״יונת השלום״ 

הדולר מול מטבעות אחרים

התחזקות המטבעות המתחרים, בעיקר האירו והיואן הסיני, יצרה תחרות ישירה לדולר. היואן, שנתמך על ידי מדיניות כלכלית אגרסיבית של סין ומאמצים להפוך אותו למטבע בינלאומי, זכה להכרה במעמד מטבע רזרבה על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

גם האירו, למרות המשברים באיחוד האירופי, שימש חלופה אטרקטיבית בזכות כלכלה אירופית יציבה יחסית וניהול חוב אחראי. מגמות הסחר העולמי, שבמסגרתן מדינות כמו רוסיה וסין החלו לסחור במטבעות מקומיים ולא בדולר, החלישו עוד יותר את מעמדו של הדולר בזירה הבינלאומית.

הדרדרות ערכו של הדולר אינה תוצאה של אירוע בודד אלא תהליך מתמשך המושפע מגורמים כלכליים, גיאופוליטיים ומוניטריים כאחד. החל מביטול תקן הזהב ועד מדיניות ההרחבה הכמותית, הדולר עמד בפני אתגרים חסרי תקדים. המגמות העולמיות מצביעות על כך שייתכן ואנו בעיצומו של שינוי עמוק במערכת הפיננסית העולמית, שבו מעמדו של הדולר כמטבע הרזרבה אינו עוד מובן מאליו. במאמר הבא, נצלול אל המדיניות הכלכלית של טראמפ ונבחן את השפעתה על הכלכלה האמריקאית ועל הדולר בפרט.

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מנגישה את ההשקעה בזהב עבור הציבור הישראלי כבר למעלה מ-60 שנה, ומאפשרת להשקיע במטבעות ומטילי זהב, החל מ-1 גרם ועד 1 קילוגרם, בצורה פשוטה ובטוחה.

מעוניינים ללמוד עוד על השקעה בזהב? אנחנו מזמינים אתכם להתרשם מקטלוג הזהב שלנו ולקרוא מאמרים נוספים בבלוג.

לרכישת זהב להשקעה באתר החברה >>

ליצירת קשר עם נציג החברה >>

אין לראות במידע הכלול באתר זה משום ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור אישי וספציפי לכל אדם בהתאם לנתוניו לשם רכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן או המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה בזהב או במוצרים מכל מין וסוג שהם. המידע הכלול באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם.