תולדות הזהב, חלק 1: המתכת הנוצצת שהפכה למטבע החזק בעולם

ההילה הנוצצת של הזהב מלווה את התרבות האנושית מראשיתה. פתיתי זהב נמצאו אפילו במערות בהן חיו בני אדם לפני 40 אלף שנה. האטרקטיביות של הזהב בעיני האדם קשורה בקשר הדוק לתכונות הטבעיות שלו. הדרך שבה הוא נוצר בטבע, העובדה שהוא נדיר במיוחד והעמידות המופלאה שלו הפכו אותו למתכת היוקרתית ביותר ולאמצעי השקעה ותשלום מובחר. בכתבה נלווה את דרכו של הזהב ממצריים העתיקה עד לימי הביניים, ונבין מדוע ואיך הפכה המתכת הצהבהבה למטבע החזק בעולם.

העדויות הקדומות ביותר לשימוש בזהב למטרות קישוט, פולחן ושמירת ערך מגיעות ממצריים העתיקה, סביב 3,000 לפני הספירה. מצרים הייתה ארץ עשירה בזהב ותעשיית הכרייה באזור הנילוס התקיימה כבר אז. המצרים ייחסו לזהב סגולות מאגיות והוא היה מרכיב מהותי במיתולוגיה המקומית - סמל לשמימיות נצחית בעל איכויות הדומות לשמש. בזהב נעשה שימוש רב בפסלים, תכשיטים וחפצי פולחן. מעטים מהם שרדו אך אוצר גדול במשקל של יותר מטון זהב נמצא בקברו של הפרעה תות ענח׳ אמון.

המשמעות העמוקה של הזהב ניכרת גם בתנ״ך, בו הוא מוזכר עשרות פעמים כסימן לשלמות, קדושה או כאמצעי תשלום. כך למשל, הזהב מופיע בסיפור גן העדן לתיאור שפע. הוא מהווה מרכיב מרכזי בפולחן העגל של בני ישראל שחיקו מנהגים מצריים, וגם לתיאור הונו המופלג של המלך שלמה והפאר של בית המקדש שבנה: ״וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, זָהָב סָגוּר; וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת זָהָב, לִפְנֵי הַדְּבִיר, וַיְצַפֵּהוּ, זָהָב. וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב״ (מלכים א׳, ו׳).

בתמונה: מטבעות זהב וכסף, מטילי זהב, תפזורת.

 

המצאת מטבעות הזהב

מדידת הערך של הזהב החלה אצל המצרים, שהיו הראשונים לקבוע יחס מוסכם בינו למתכת יקרה אחרת, הכסף. הרעיון כי שתי המתכות הן נכסים מתחרים ומשלימים נוצר אז, ויחס הערך ביניהן הוא בעל משמעות כלכלית עצומה גם היום. אבל השימוש בזהב למטרות מסחר לא החל במצריים, אלא מעט מאוחר יותר מצדו השני של הים התיכון. על פי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, מטבעות זהב וכסף הוטבעו לראשונה במאה השישית לפני הספירה בממלכת לידיה שהתקיימה במערב טורקיה של ימינו.

הייחודיות, השימושיות והכוח של מטילים ומטבעות עשויים מזהב ומכסף גרמו להפצה מהירה שלהם בעולם כולו. ראשית הכירו הסוחרים בערך של הזהב והכסף, ואחריהם הבינו השליטים כי אפשר להשתמש בפופולריות הרבה של המתכות כדי לקדם את האינטרסים שלהם. באימפריות של יוון, רומא ופרס נהנו המלכים והקיסרים מהאמצעי החדש להשגת שליטה והשפעה, על ידי הנפקת מטבעות הנושאים את דיוקנם וקביעת חוקים שחייבו להשתמש רק בהם.

המדינות סחרו ביניהן בזהב או השתלטו עליו במלחמות. לדוגמא, כיבוש פרס על ידי אלכסנדר מוקדון הוביל לזכייה במאגרי זהב אדירים. בתוך כך נוצרו סטנדרטים אחידים של גודל ומשקל למטבעות השונים ונפתרו מחלוקות שסרבלו את השימוש העסקי במתכות לצרכי מסחר ושמירת ערך.

 

מתכת אצילה, יפה ונדירה

תכונותיו הטבעיות של הזהב הפכו אותו לאמצעי התשלום המושלם, שגבר על מגוון רחב של חומרים וחפצים אחרים, בהם צדפים, תבואה ומתכות אחרות כמו כסף או נחושת. סיבה ראשונה לניצחון של הזהב היא היותו מתכת גמישה שניתנת להתכה ולעיצוב למטבעות או מטילים. סיבה חשובה ממנה היא עמידותו היוצאת מן הכלל. תכונה זו מבטיחה שכמעט כל הזהב שנכרה אי פעם עדיין קיים וזמין לשימוש. זהב כמעט שאינו מגיב לחומרים אחרים, ולכן אפשר למצוא אותו בצורתו הטהורה בטבע וגם לאחסן אותו בביטחון מלא. בהתאם, הזהב נמנה על המועדון האקסקלוסיבי של המתכות האצילות. צבעו הייחודי, הצהבהב-אדמדם - מבדיל אותו משאר המתכות שרובן שחורות או אפורות. מן הרגע שנקבע בתודעה האנושית הפך הזהב לחומר מרהיב שהאנושות מייחסת לו ערך נצחי.

 

בתמונה: מטבע בוליון אמריקן איגל.

 

זהב מתייחד בתכונה חשובה נוספת שהשפיעה באופן בלתי הפיך על מעמדו בעולם המסחר: נדירות. כמו כל סחורה, כאשר קיים ביקוש רב אך היצע מוגבל - מחירה עולה. ככל שההיצע מוגבל יותר, כך המחיר עולה עוד יותר. הזהב גבר על אמצעי תשלום אחרים, כאלו שההיצע שלהם כמעט בלתי מוגבל כמו צדפים או שעורה. הזהב קיבל ערך רב יותר גם ממתכת הכסף, שההיצע שלה גדול משמעותית יותר מהיצע הזהב.

בעולם נכרו עד היום כ-190 אלף טון זהב, השקולים לקובייה שכל פאה שלה היא 21 מטר בסך הכול. על פי הערכות, באדמה טמונים עוד כ-50 אלף טון זהב שלא נכרה. את הזהב מוצאים בתוך סלעים, אדמה או מים בצורות של גושים, אבקה או גרגירים. מרבצי הזהב הגדולים בעולם התגלו בסין, ארצות הברית, רוסיה ואוסטרליה.

זהב הוא גם, פשוטו כמשמעו, חומר שלא מהעולם הזה. תהליך היצירה של הזהב התרחש ברחבי היקום ומהווה עוד ביטוי לייחודיות של המתכת הזוהרת הזו. לפי הערכות מדענים, הזהב נוצר בגלקסיות מרוחקות לפני מיליארדי שנים, בהתפוצצות עוצמתית של כוכבים כבדים במיוחד בסוף ימיהם, המכונה סופרנובה, או בהתנגשות בין שני כוכבי ניטרונים דחוסים. פירורי הזהב שנוצרו באירועים הקוסמיים הנדירים הללו נדדו בחלל והגיעו אל כדור הארץ כאבק כוכבים של ממש.

 

הנדירות של הזהב הולידה את השאיפה ליצור שפע בלתי מוגבל ממנו. אלכימאים ניסו, וכמובן נכשלו, להפיק זהב מתרכובות של חומרים אחרים, זמינים וזולים יותר כמו עופרת או נחושת. לאורך השנים נפוצה האמונה בקיומה של ״אבן החכמים״ המכושפת, שממנה ניתן יהיה להפיק זהב. אותה אבן ״התגלתה״ רק במאה ה-20. באמצעות פיזיקה גרעינית, ישנה יכולת להפיק מתכת הקרובה לזהב, אך זהו תהליך יקר, מסורבל ולא כלכלי.

נכס יציב ללא תחליף

אחרי שסקרנו את תכונותיו הטבעיות של הזהב, נוכל להבין את ההסבר הכלכלי להפיכתו לנכס ואמצעי תשלום מהמעלה העליונה. על פי התיאוריה המוניטרית, כדי להיות אמצעי תשלום וחיסכון צריך לקיים, בין השאר, שתי תכונות מרכזיות: אנשים צריכים להסכים לקבל ולתת את אמצעי התשלום בתמורה לסחורות ולשירותים (Medium of exchange) והוא צריך להיות אמין ויציב מספיק כדי לשמור על ערכו לאורך זמן (Store of value).

בימינו קיבל הכסף שמנפיקות הממשלות השונות את המעמד של Medium of exchange, אף כי יש מבקרים הטוענים כי מדובר בשיטה בעייתית המאפשרת לממשלות להדפיס כסף בלי שליטה. כמו כן, בשל החשיפה של כסף ממשלתי לאינפלציה, מעמדו כ-Store of value מוגבל לטווחי זמן קצרים יחסית.

בעידנים קדומים היה מובן מאליו כי גם אם המטבעות של השליטים הם אמצעי התשלום הבלעדי, מכשיר לקניית סחורות או לאגירת ממון צריך לשאוב את כוחו ממקורות נוספים ולהיות בעל ערך מהותי ועצמאי. כך, הזהב החזק והנדיר שאינו ניתן לזיוף זכה למעמד שאין לו תחליף. הזהב אינו תלוי בממשלות או בשווקים, במלחמות, אסונות או קריסות כלכליות. להיפך, ערכו של הזהב נוטה לעלות בתקופות בהן נכסים אחרים מאבדים שווי. מי שמחזיק בזהב יודע שהוא אוחז בנכס יציב, בטוח ובעל ערך לטווח ארוך שכבר הוכיח את עצמו ככזה באלפי השנים האחרונות.

בתמונה, מימין לשמאל: מטילי זהב ליידי פורטונה, מטיל זהב יונת השלום ומטיל זהב פרת' מינט.

 

הזהב כובש את אירופה

במהלך השנים נוצרו שתי תבניות מרכזיות לאחזקת זהב. תבנית אחת הם המטילים הכבדים יחסית, שאותם שומרים במרתפים ובכספות כאמצעי לצבירת הון לטווח ארוך, לצד תכשיטי זהב המשמשים לראווה ולהפגנת עושר. במקביל למטילי הזהב הוטבעו מטבעות זהב. משקלם של המטבעות קל ולכן נוח לשאת אותם ולהעביר אותם מיד ליד. מטבעות הזהב התאימו למסחר בשווקים, להובלת ממון מעיר לעיר או ממדינה למדינה והפופולריות שלהם גאתה מיד אחרי שהומצאו בממלכת לידיה הקדומה - ונותרה בשיאה עד ימינו.

הזכרנו כבר כי בממלכת לידיה הוטבעו גם מטבעות כסף. הסיבה לכך היא כי בשל נדירות הזהב נוצרה דרישה לאמצעי תשלום נוסף לצרכי מסחר. אם זהב הוא ״כסף״ בשטרות גדולים, נוצר גם צורך ב"כסף קטן" - ולשם כך התאימה במיוחד מתכת הכסף. מעניין לציין כי בעברית דווקא כסף הפכה למילה המייצגת אמצעי תשלום.

הרומים הטביעו את מטבע הזהב אאוריוס, שהיה זהה בגודלו למטבע הדנאריוס העשוי מכסף אך שווה פי 25 ממנו. לאורך השנים, החליפו את האאוריוס מטבעות זהב אחרים, כמו דינר הזהב של האימפריה המוסלמית. במדינות צפון אירופה מטבעות כסף תפסו מקום משמעותי יותר, אך מרגע שהזהב החל לזרום אליהן גם הן נכבשו בהילה הנוצצת שלו.

רגע חשוב בהתפתחות הזהב אירע בראשית ימי הרנסנס, במאה ה-13 באיטליה. שתי ערים עשירות, ונציה ופירנצה, הטביעו את הדוקט והפלורין - מטבעות בעלי איכות זהב גבוהה שלא הייתה כמוה קודם לכן. על בסיס רשת הבנקים של פירנצה, הפלורין צבר פופולריות והפך להליך חוקי בכל רחבי אירופה. לראשונה, היה בעולם מטבע בעל מעמד בינלאומי. ההצלחה של הפלורין הובילה מדינות שונות להעתיק אותו, כמו הונגריה שהנפיקה את הפורינט. עם גילוי אמריקה התגלה עוד מקור שופע למתכת הנוצצת והארמונות של אירופה התמלאו זהב.

מטבעות הזהב המשובחים היו המצע הכלכלי לפריחה של המסחר והאומנות בתקופת הרנסנס. במאות השנים הבאות התפתח תקן הזהב, שאומץ בהדרגה על ידי מרבית המדינות והיה העוגן לתקופה של שלום יחסי, גבולות פתוחים ומסחר משגשג. בכתבה הבאה נספר את סיפורו של עידן הזהב, תקופה ייחודית ומעוררת השראה בכלכלה ובתרבות.

 

לרכישת זהב להשקעה >>

ליצירת קשר עם נציג החברה >>

 

אין לראות במידע הכלול באתר זה משום ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור אישי וספציפי לכל אדם בהתאם לנתוניו לשם רכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן או המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה בזהב או במוצרים מכל מין וסוג שהם. המידע הכלול באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם.