תרבות הלאדינו

תרבות הלאדינו
מדליה ממלכתית, התשס"ה 2005

לאדינו (ספניולית) היא לשונם של צאצאי מגורשי ספרד שנפוצו לאחר הגירוש (1492) ברחבי האימפריה העותומאנית, במרכז אירופה ובדרומה ובצפון מרוקו. במשך 500 שנים שימרו המגורשים את שפתם, שביסודה עמדה הספרדית (מקסטיליה) העתיקה. הלשון קלטה מרכיבים עבריים, תורכיים ובלקניים, ונחשפה החל מאמצע המאה ה- 19 גם להשפעת הצרפתית. הלאדינו נכתבה תמיד באותיות עבריות וכתב רש"י. הניתוק מן הספרדית וקליטת ההשפעות השונות השלימו תהליך לידתה של לשון יהודית, העומדת בפני עצמה. הלאדינו מצטיינת בפולקלור (רומנסות, פיוטים, סיפורים ופתגמים) ובספרות עשירה. גולת הכותרת של היצירה הדתית המקורית בלאדינו היא "מעם לועז". הוגה המפעל והמחבר הראשון, רבי יעקב כולי, תכנן אותו כחיבור רב-כרכים על המקרא, השאוב ממאות מקורות בספרות ישראל. הכרך הראשון על ספר בראשית הופיע בקונסטנטינופול ב- 1730. העיתון הראשון בלאדינו "שערי המזרח" הופיע באיזמיר ב - 1845/8. במהלך 150 שנות עיתונות הופיעו יותר מ- 300 כתבי עת. התפרסמו בהם רומאנים מתורגמים ומקוריים. יותר מ- 200 מחזות הועלו בלאדינו בתפוצות הספרדיות החל מן הרבע האחרון של המאה ה- 18. בשואה הושמדו רוב היהודים הספרדים באירופה וקהילות עתיקות בהן סלוניקי ושאר קהילות יוון, מקדוניה, סרביה ובוסניה חרבו. בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בכל הנוגע לשפה ולמורשתה. ב- 1996 נחקק חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו לעידוד, טיפוח ושימור מורשת השפה והוקמה הרשות, בראשותו של יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל.
המדליה הונפקה בסיועם ובייעוצם של ה"ה יצחק נבון , ומרדכי ארבל.

פני המדליה: שם המדליה בכתב מעוצב "לאדינו" וכן "Ladino" על רקע עיטורים מבית הכנסת בטולדו. מתחת לשם משפט בלאדינו ובכתב רש"י המביע כמיהת היהודים הספרדים לירושלים: "איר מי קירו מאדרי אה ירושלים". בחלק העליון, לאורך ההיקף, הכיתוב "שפתם של יהודי ספרד", ובחלק התחתון "THE LANGUAGE OF THE SEFARDI JEWS".

גב המדליה: חלונות אופייניים לבית הכנסת בטולדו. בחלק התחתון הפסוקים: "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה", "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה".

היקף: שם וסמל המדינה, תכולת המתכת, ומספר סידורי.

עיצוב: בן-ציון נחמיאס.

מבלטים: רומניה.

מיטבעה:
מדליות ארד וכסף: רומניה.
מדליות זהב: מיטבעת החברה הממשלתית.