טחנת הרוח של מונטיפיורי

טחנת הרוח בירושלים
מטבע הבוליון הישראלי התשיעי בסדרת "ירושלים של זהב"
הילך חוקי בהנפקת בנק ישראל

מטבע הבוליון התשיעי בסדרת "ירושלים של זהב" מציג את טחנת הרוח ההיסטורית בירושלים.
טחנת הרוח בירושלים נבנתה בשנת 1857 במקום שבו הוקמה כמה שנים לאחר מכן שכונת משכנות שאננים, השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים. הקמת הטחנה מומנה ע"י הפילנתרופ היהודי הבריטי המפורסם, משה מונטיפיורי, במטרה לספק חלק מצרכיו של היישוב באותם ימים, והטחנה נקראה על שמו. אולם בשל המחסור ברוח שלא נלקח בחשבון, בשנת 1891 יצאה טחנת הרוח מכלל שימוש כטחנת קמח והקהילה היהודית החלה להשתמש בטחנות המונעות קיטור לטחינת החיטה.
בשל גובהה שמשה הטחנה את הלוחמים היהודים כנקודת תצפית אסטרטגית במלחמת העצמאות בשנת 1948. בתגובה הפגיזו אותה הרשויות הבריטיות במבצע "דון קישוט".
ב-2012 שוחזרה ושופצה הטחנה והיא שבה לימי גדולתה עם הבדל אחד שהיא מגובת במנגנון חשמלי. כיום היא מהווה ציון דרך בולט בנוף הירושלמי, בסמוך לשכונת ימין משה שנקראה אף היא על שמו של משה מונטיפיורי.

פנים: טחנת הרוח בירושלים, בחלק הקדמי, קו מתאר של חומות העיר העתיקה ומגדל דוד, הערך הנקוב, המילה "ירושלים" בשלוש שפות, שנת ההטבעה, תכולת הזהב והמשקל.
גב משותף לסדרה: האריה השואג ממגידו, שהתגלה על פני חותם עברי עתיק מהמאה השמינית לפנה"ס.
החותם הקדום נמצא בחפירות מגידו ב-1908, ולפני כ-2800 שנה הוא היה שייך לשמע, עבד ירובעם השני, מלך ישראל. האריה משמש גם כסמל של שבט יהודה ושל ירושלים בירת ישראל.
אותו אריה הופיע בעבר על שטר 5 לירות משנת התשי"ח (1958) ועל מטבעות למחזור בעריך 5 לירות ובעריך חצי שקל. מעל האריה, סמל המדינה ומתחתיו המילה "ישראל" בשלוש שפות.

עיצוב פנים: אסנת אשל.
עיצוב גב משותף לסדרה: מאיר אשל.
מיטבעה: הולנד.