היכל הספר

היכל הספר
הרביעי בסדרת מטבעות "ירושלים של זהב".
הילך חוקי בהנפקת בנק ישראל.

מטבע הבוליון הרביעי בסדרת "ירושלים של זהב" מוקדש להיכל הספר, שהוקם כמשכן לשימור ולהצגה של מגילות ים המלח, כתבי יד נדירים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות בקומראן. כיפת ההיכל בולטת בנוף ירושלים והיא מכסה מבנה השקוע כדי שני שליש ממנו מתחת לפני הקרקע ומשתקפת בבריכת המים המקיפה אותה.

כיפתו הלבנה של ההיכל מסמלת את מכסה הכדים שבתוכם נמצאו כמה מן המגילות ובין הכניסה לאולם המרכזי פרוזדור דמוי מערה המזכיר את המערה בה נמצאו המגילות. הבניין תוכנן בידי האדריכלים היהודים האמריקאים ארמנד ברטוס ופרדריק קיסלר ונחנך בשנת 1965 במטרה לשמר ולהציג את שבע המגילות הראשונות שהתגלו בקומראן ב-1947.

מגילות ים המלח הן העדות הקדומה ביותר לטקסט מקראי שנמצאה מעולם וכוללות כמעט את כל ספרי המקרא, כל הכתבים בני כאלפיים שנה. בשנות החמישים הובא כתר ארם צובא לירושלים ובשלב מאוחר יותר, להצגה בהיכל הספר. כתר ארם צובא הוא כתב-היד ההדור, העתיק והמדויק של התנ"ך שנכתב בטבריה במאה העשירית ונשמר בקרב קהילות יהודיות במזרח. מסוף המאה ה-14, משך מאות שנים, הכתר נשמר על ידי הקהילה היהודית בחלב בסוריה.

פנים: מבנה היכל הספר – הכיפה הלבנה והשפה המקיפה את הבריכה שבתוכה משתקפת הכיפה. בחלק העליון, קטע מספר ישעיה בכתב עברי עתיק כמו שהוא מופיע במגילת ישעיה, הערך הנקוב, המילה "ירושלים" בשלוש שפות, שנת ההטבעה, התכולה, הטוהר ומשקל הזהב.
גב משותף לסדרה: האריה השואג ממגידו, שהתגלה על פני חותם עברי עתיק מהמאה השמינית לפנה"ס.
החותם הקדום נמצא בחפירות מגידו ב-1908, ולפני כ-2800 שנה הוא היה שייך לשמע, עבד ירובעם השני, מלך ישראל. האריה משמש גם כסמל של שבט יהודה ושל ירושלים בירת ישראל.
אותו אריה הופיע בעבר על שטר 5 לירות משנת התשי"ח (1958) ועל מטבעות למחזור בעריך 5 לירות ובעריך חצי שקל. מעל האריה, סמל המדינה ומתחתיו המילה "ישראל" בשלוש שפות.

גימור: רגיל
עיצוב פנים: אהרון שבו
עיצוב גב משותף לסדרה: מאיר אשל
גילוף: תדהר דגן
מיטבעה: הולנד