כתר ארם צובא

כתר ארם-צובא
מדליה רשמית, תשס"ו 2005

"כתר ארם צובא" הוא כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך המצוי בידינו הכולל ניקוד, טעמים ומסורה. הוא נכתב כנראה בטבריה לפני למעלה מאלף שנים. הוא נכתב בידי הסופר שלמה בן בויאעאץ. את הניקוד והטעמים הוסיף אהרן בן אשר, גדול בעלי המסורה. הכתר התגלגל מירושלים לקהיר וכנראה עמד בפני הרמב"ם כאשר הלה פסק בהלכות כתיבת ספר תורה. , ואף השתמש בו לצורך העתקת ספר התורה שכתב בעצמו. מקהיר הועבר הכתר בסוף המאה ה- 14 לחלב, שהמסורת היהודית המקומית טוענת כי זוהי ארם צובא הנזכרת בתנ"ך. הכתר נשמר בקהילת חלב משך מאות בשנים. הכתר הונח בהיכל "אליהו הנביא" שבבית הכנסת הקדמון ושם נשמר תחת מעטה של קדושה ומסתורין. כך למשל, כל מי שנתחייב שבועה על-ידי בית הדין של הקהילה, הוצרך להישבע על הכתר. אנשי חלב האמינו כי ביום בו יוצא הכתר מן הקהילה, יבוא עליה חורבן. עקב כך, למעט מקרים ספורים, מנעו חכמי חלב מחוקרים לעיין בכתר. בעקבות הכרזת האו"ם ב- 29 בנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל, פרצו בחלב מהומות, במהלכן פגעו פורעים ערביים ברוב היהודי ובעיקר בבתי הכנסת. הכתר נפגע אף הוא. עם זאת, חלקו הגדול ניצל בידי אנשי הקהילה והללו הסתירו אותו במשך כעשר שנים במקומות שונים. בשנת 1957 הבריחו אותו חכמי חלב לתורכיה. בהשתדלות מר יצחק בן צבי ז"ל, נשיאה השני של מדינת ישראל, הובא הכתר ביום ב' בשבט תשי"ח למכון בן צבי בירושלים. היום מופקד הכתר לשמירה ב" היכל הספר " שבמוזיאון ישראל. תודת החברה למר משה כהן ולמר עזרא קצין על סיועם בהנפקת המדליה.

פני המדליה: בצד הפנים של המדליה הטכסט של "וזאת הברכה" מתוך כתר ארם צובא ושמותיהם של הסופר, המנקד והרמב"ם, אשר פסק בהלכות כתיבת ספר תורה כשכתר ארם צובא לנגד עיניו.

גב המדליה: בצד הגב, בית הכנסת העתיק בחלב, שבו נשמר הספר מאות שנים.

עיצוב: פנים - מיכאל חמאווי; גב – אהרון שבו.