חנוכיה מאשכנז

חנוכיה מאשכנז
מטבע חנוכה תשמ"ו 1985

במקור מיתחס השם "אשכנז" לישוב היהודי על שפת הנהר ריין שבגרמניה. בתקופת ימי הביניים מתרחב הישוב לשטחים נוספים, בעיקר בקיסרות הגרמנית ובאירופה המזרחית, ועם גרוש יהודי ספרד הופכת האוכלוסיה היהודית של האזור לחשובה שבתפוצות ישראל. במאה הט"ז פורצים מאבקרי הרפורמציה. אירופה הנוצרית מתפלגת, והיהודים מוצאים את עצמם לכודים בין המחנות היריבים. הנוצרים מרחיקים אותם מקרבם וכולאים אותם ברובעים מיוחדים. הם מקימים את הגטאות המאפיינים את חיי הידות באשכנז.
רק כעבור שלוש מאות שנה נפתחו חומוך הגטו. יהודי אשכנז מבקשים להאמין בחרותם החדשה, אך עד מהרה הם חוזרים ועומדים מול האיבה העתיקה והבלתי מתפשרת של אירופה הנוצרית, המגיעה לשיאה בתקופת השואה.
בכל העתים חוגגים היהודים את חגי ישראל, וכן גם במאה הט"ז באשכנז. החכונכיה שלפנינו נשמרה לנו משנת 1574 – של"ד. היא מעידה על נאמנות העם למסורותיו גם בתקופות אפלות. על הדופן האחורי שלה רשומה ברכת חג האורים המזכירה את הנסים והנפלאות בדברי הימים של עם ישראל. החנוכיה היתה בבעלות אליהו הן מאמסטרדם, שנספה עם משפחתו בשואה. המטבע מנציח קהילה הודית מפוארת אשר תרמה רבות בתחומים רבים לאנושות ולעם היהודי.

פני המטבע:
סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית, שנת ההטבעה: התשמ"ו – 1985. על המטבע הקשוט – הערך הנקוב "2 שקלים", ועל המטבע הרגיל – "1 שקל".

גב המטבע:
מנורת חנוכה מאשכנז משנת של"ד – 1574, עם התפילה "הנרות הללו", החקוקה בדופן האחורי (מאוסף מוזיאון ישראל). המילים: חנוכיה מאשכנז - המאה הט"ז.

היקף:
במטבע הרגיל – ההיקף חלק. במטבע הקשוט – מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל - מגן דוד ועל פני המטבע הקשוט – האות "מ".

עיצוב:
פני המטבע – גדעון קייך. גב המטבע – זאב ליפמן.

מיטבעה:
מטבע קשוט: המיטבעה הפדראלית בברן, שוויץ.
מטבע רגיל: המיטבעה הלאומית הצרפתית – פריס.