חנוכיה מאלג'יר

חנוכיה מאלג'יר
מטבע חנוכה תשמ"ז 1986

הקהילות היהודיות כ"מערב התיכון" (לימים – אלג'יריה) – ראשיתן בעת העתיקה. בימי הביניים הקדומים הן פרחו ושגשגו, אך אחרי שבאו עליהן במאה הי"ב רדיפות ה"מואחידון", לא ידעו תקומה של ממש, עד שנת 1391. באותה שנה הגיעו אליהם אחיהם מספרד הנוצרית הבורחים מפני החרב
והשמד, ובראשם כמה מחכמיהם הדגולים.
עם בואם, החלו חכמים אלו מארגנים מחדש את הקהילות (כך הריב"ש והרשב"ץ באלג'יר, והר' א.אלנקואה כתלמסן) ונטעים שם את המסורת הרוחנית והלמדנית המפוארת של יהדות ספרד. עם הכבוש התורכי במאה הט"ז, המצב מחמיר. מאידך גיסא, מתהדקים הקשרים עם ארץ ישראל:
שליחי ארץ הקודש פוקדים את הקהילות, ומתרבות עליות של יחידים כדוגמת רבה של אלג'יר, ר' יהודה עייאש, במאה הי"ח.
שנת 1830 מביאה את הצרפתים לאלג'יר והם יעניקו את שיוויון הזכויות ליהודים. מתחיל עידן המפגש עם המערב, פתויי ההתבוללות, חלומותיה...ואכזבותיה.
שנת 1962: הצרפתים עוזבים, ויחד אתם רוב רובם של יהודי אלג'ירה. חלקם עלו ארצה כבר בשנים הראשונות של המדינה. אחרים, רבים, באים בעקבותיהם היום. בין העולים מצרפת יש שעדיין טמונה באמתחותיהם חנוכית הנחושת המסורתית.

פני המטבע:
סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית; שנת ההטבעה: התשמ"ז-1986. על המטבע הקשוט – הערך הנקוב "2 שקלים חדשים", ועל המטבע הרגיל – "1 שקל חדש".

גב המטבע:
מנורת חנוכה מאלג'יר, מאה הי"ט (מאוסף מוזיאון ישראל). המילים: חנוכיה מאלג'יר – המאה הי"ט.

היקף:
במטבע הרגיל – ההיקף חלק, במטבע הקשוט - מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל – מגן דוד, ועל פני המטבע הקשוט – האות "מ".

עיצוב:
יעקב אנידי

מיטבעה:
המיטבעה של שטוטגרט