יצחק ורבקה מקימים בית ולאחר 20 שנות עקרות נולדים להם תאומים עשיו הבכור ויעקב. הנערים גדלו וכל אחד הולך לדרכו, "עשיו איש ציד איש שדה" ויעקב "איש תם יושב אוהלים"



וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: {ב} וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: {ג} וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) צָיִד: {ד} וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: {ה} וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא: {ו} וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר: {ז} הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה לִפְנֵי מוֹתִי (בראשית פרק כז פסוק א)

ויעקב אכן הביא את המטעמים שהכינה רבקה כשהוא מתחזה לעשיו ומקבל את הברכות במקום עשיו. עשיו לוקח את העניין מאוד קשה ורוצה לנקום ביעקב

וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי: {מב} וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ: {מג} וְעַתָּה בְנ י שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה: {מד} וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ: {מה} עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשלַחְתִּי לְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד (בראשית פרק כז פסוק מא)

מחשש שאחיו עשיו ינסה להרוג אותו, יעקב, 162 שנים אחרי שסבו אברהם עזב את חרן, מתחיל את מסעו מבאר שבע לבן דודו, אחי אימו, לבן שגר בחרן ובדרך


הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם: {יד} וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִםוַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה: {יא} וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: {יב} וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ(בראשית פרק כח פסוק י)


מטבע "חלום יעקב"

מטבע חלום יעקב
בתמונה: מטבע זיכרון בהנפקת בנק ישראל "חלום יעקב" המטבע ה-19 בסדרת "תמונות מן התנ"ך" הילך חוקי במדינת ישראל

עייף מהדרך לחרן, יעקב נעצר נשכב לישון על אחת מאבני המקום. בחלומו רואה יעקב סולם המגיע מהארץ לשמיים ומלאכים עולים ויורדים. בחלומו מתגלה אליו ה' ומבטיח לו שלעולם לא יעזוב אותו ומזכיר לו את הבטחתו לאברהם סבו.
חלום יעקב הוא המטבע ה-19 בסדרת "תמונות מן התנ"ך" וצד נושא המטבע מציג את דמותו של יעקב למרגלות הסולם העולה שמימה ושלושת המלאכים שראה בחלומו.

כשיעקב מגיע לחרן הוא פוגש את רחל שבאה להשקות את הצאן
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: {ב} וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: {ג} וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה) צָיִד:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: {יא} וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: {יב} וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ (בראשית פרק כט פסוק י)

יעקב מבקש את ידה של רחל מלבן אביה שבתמורה מבקש ממנו לעבוד אצלו שבע שנים לרעות את צאנו
וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: {ב} וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: {ג} וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי (צידה)וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל: {יז} וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה: {יח} שלישי וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה: {יט} וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדD6י: {כ} וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ (בראשית פרק כט פסוק טז)

מטבע "יעקב ורחל"

מטבע יעקב ורחל
בתמונה: מטבע זיכרון בהנפקת בנק ישראל "יעקב ורחל" המטבע ה-8 בסדרת "תמונות מן התנ"ך" הילך חוקי במדינת ישראל

זהו המטבע השמיני בסדרת "תמונות מן התנ"ך" והוא מוקדש לאחד מסיפורי האהבה הגדולים בכל הזמנים, מההתאהבות, דרך ההתמדה והנחישות לרגע המיוחל בו יזכה ברחל. צד נושא המטבע מציג את יעקב ורחל כדמויות הנמשכות זו אל זו בחבלי הקסם ומרחפות מעל הכבשים המסמלים את הצאן שרעה במשך 7 שנים.

השנה בה נישאו יעקב ורחל חרן היא 1568 לפני הספירה 169 שנים לאחר הגירת אברהם ושרה מחרן. כך הסתיימו להם 169 שנים שיהוו השראה לשישה מטבעות זיכרון מופלאים מסדרת "תמונות מהתנך" של החברה הישראלית למדליות ולמטבעות בהנפקת בנק ישראל.





הטקסט באדיבות מר ישראל רוזנטל