שוק הזהב בנסיקה – האם ישראל מחמיצה הזדמנות?

בשנתיים האחרונות זינק מחיר הזהב בלמעלה מ-60% - מ-$1810 לאונקייה בפברואר 2022 לכ-$2,950 בפברואר 2024, נכון לכתיבת שורות אלה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ביקושי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם, במיוחד במדינות החברות בפורום ה־BRICS כגון סין ורוסיה, אשר מנסות לצמצם את השפעת הדולר האמריקאי, אך גם מדינות מערביות כמו פולין וסינגפור הגדילו משמעותית את אחזקותיהן בזהב. בנק ישראל, לעומתן, מכר את יתרות הזהב שלו בשנות ה־90 ומאז אינו מחזיק כלל בזהב כרזרבה. עם הזינוק החד במחירי הזהב וחוסר היציבות העולמי עולה השאלה: האם בנק ישראל צריך לשנות את מדיניותו ולחזור להשקעה במתכת היקרה?

בתמונה: השינוי בגרף מחיר הזהב, פברואר 2024 עד פברואר 2025

ההתפתחויות האחרונות בשוק הזהב

בחודשים האחרונים מחיר הזהב ממשיך להציג מגמת עלייה חדה, כאשר בפברואר נסחר הזהב סביב 2950$ לאונקיה. תנודתיות וירידות קלות במחיר מיוחסות למימושי רווחים של משקיעים, אך מרבית האנליסטים מעריכים כי מדובר בתיקון זמני בלבד וכי המחירים צפויים להמשיך במגמת עלייה ולחצות את נקודת ההתנגדות ב-$3,000 לאונקיה במהלך שנת 2025.

מלחמת הסחר בה פתח טראמפ, והחלטת ארה"ב להטיל מכסים על חומרי גלם פלדה ואלומיניום, מעלה חששות מחידוש האינפלציה, חשש הגורם למשקיעים רבים לחפש מקלט בטוח בזהב. במקביל, המתחים הגיאופוליטיים בין ארה"ב לרוסיה וסין מגבירים את חוסר הוודאות הכלכלית, מה שמוביל מדינות רבות להגדיל את רזרבות הזהב שלהן מתוך מטרה להפחית את התלות בדולר האמריקאי. עליית מחירי הנפט מספקת רוח גבית לעליית מחירי המתכות היקרות, כאשר הסנקציות של המערב על רוסיה הובילו לצמצום יצוא האנרגיה שלה, מה שמעלה את מחירי חומרי הגלם ומגביר את הלחצים האינפלציוניים. במקביל, מדינות כמו סין ופולין הגדילו את קצב רכישת הזהב שלהן, מתוך הבנה כי הזהב מהווה הגנה כלכלית בעידן של משברים פיננסיים וערעור במעמדו של הדולר כמטבע רזרבה עולמי.

התחזיות לטווח הקצר והבינוני מצביעות על המשך מגמת העלייה במחירי הזהב, בעיקר בשל צפי להאטה בצמיחה הכלכלית הגלובלית והאפשרות להחמרה של מלחמת הסחר. בהתאם לכך, משקיעים רבים נוטים להגדיל את אחזקותיהם בזהב, מתוך הנחה כי מדובר באפיק השקעה יציב בתקופות של אי־ודאות כלכלית ופוליטית.

השלכות אפשריות על כלכלת ישראל

העובדה שבנק ישראל אינו מחזיק בזהב כרזרבה עשויה להיות חרב פיפיות: מחד, השקעותיו באג"ח ובמניות הניבו תשואות נאות בשנים האחרונות, אך מאידך, תלות גבוהה בשוק האמריקאי עלולה להוות סיכון במקרה של ירידות חדות במדדים הפיננסיים. לאור המגמות העולמיות, ייתכן כי ראוי לבחון מחדש את ההחלטה שלא להחזיק בזהב ולהשאיר דלת פתוחה להשקעה חלקית במתכת היקרה בעתיד.

מלחמות ומצבי חירום כלכליים גורמים לעומס כבד על תקציבי המדינות, תוך הגדלת הוצאות הביטחון והתשתיות במקביל לירידה בהכנסות ממסים. במצבים כאלו, כלכלה יציבה היא קריטית למניעת פגיעה באזרחי המדינה ובמעמד הביניים. אחת הדרכים לשמור על יציבות כלכלית היא גיוון מקורות ההשקעה של המדינה, כולל שמירה על אחזקות מסוימות בזהב, אשר הוכיח עצמו ככלי גידור בפני משברים גלובליים. ההשקעה בזהב עשויה לשמש חיץ בין זעזועים פיננסיים עולמיים לבין הכיס של האזרח הישראלי, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות גיאופוליטית.

בשנתיים האחרונות גרמה המלחמה בישראל לזעזועים משמעותיים בכלכלה המקומית, כולל גידול חד בתקציב הביטחון, עלייה באינפלציה ולחץ על המטבע המקומי. המשק הישראלי נדרש להתמודד עם אתגרים פיננסיים משמעותיים, ויכולת ההתאוששות של הכלכלה תלויה בגורמים רבים, כולל מדיניות ההשקעות של המדינה. לאור זאת, עולה השאלה האם חיזוק רזרבות הזהב יכול לשמש מנגנון נוסף לייצוב הכלכלה בתקופות חירום?

בתמונה: מטילי זהב ומטבעות זהב להשקעה

מה האסטרטגיה של בנק ישראל?

מאז שהפסיקה להחזיק בזהב, בנק ישראל מיקד את השקעותיו בעיקר באג"ח ממשלתיות של ארה"ב ובמניות, תוך שהוא נהנה מתשואה יציבה יותר. בשנת 2023 הניב התיק של בנק ישראל תשואה של 12.4%, בהשוואה ל־8% בלבד מהאג"ח, אך פחות מהעליות החדות של שוק המניות האמריקאי.

בעוד שרבים רואים בזהב גידור כנגד אי־ודאות כלכלית, בבנק ישראל ממשיכים לדבוק באסטרטגיה הנוכחית של השקעה בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר באופן מסורתי. עם זאת, לנוכח המגמות העולמיות, ייתכן שהשקעה מסוימת בזהב תהפוך לרלוונטית.

ההערכות הן שהביקוש לזהב יוסיף לעלות, במיוחד כאשר בנקים מרכזיים ממשיכים להגדיל את אחזקותיהם. עם זאת, גם שוק המניות האמריקאי צפוי להמשיך ולעלות בטווח הארוך, מה שמעמיד את בנק ישראל בפני דילמה – האם להמשיך להתמקד בהשקעות הקיימות או להתחיל לרכוש שוב זהב?

הזהב ממשיך לשמש ככלי השקעה מרכזי בעולם, אך בנק ישראל בחר זה מכבר לא להחזיק בו. השאלה האם לשנות את הגישה תלויה במגמות הכלכליות הגלובליות ובאסטרטגיית ההשקעה של הבנק בעתיד. בעוד שהשקעה בזהב עשויה להוות גידור טוב מפני משברים, מדיניות ההשקעות הנוכחית של בנק ישראל מבוססת על תשואות יציבות יותר לטווח הארוך. אולם, האם ניתן להתעלם מהעובדה שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם רואים בזהב נכס אסטרטגי? האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למגמה העולמית, או שהגיעה השעה לבחון מחדש את עמדתה? בסופו של דבר, השאלה אינה רק כלכלית, אלא גם גיאופוליטית - כיצד מדינת ישראל צריכה להיערך אל מול כלכלה עולמית המשתנה במהירות?

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות מנגישה את ההשקעה בזהב עבור הציבור הישראלי כבר למעלה מ-60 שנה, ומאפשרת להשקיע במטבעות ומטילי זהב, החל מ-1 גרם ועד 1 קילוגרם, בצורה פשוטה ובטוחה.

מעוניינים ללמוד עוד על השקעה בזהב? אנחנו מזמינים אתכם להתרשם מקטלוג הזהב שלנו ולקרוא מאמרים נוספים בבלוג.

לרכישת זהב להשקעה באתר החברה >>

ליצירת קשר עם נציג החברה >>

אין לראות במידע הכלול באתר זה משום ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור אישי וספציפי לכל אדם בהתאם לנתוניו לשם רכישה ו/או ביצוע השקעות, פעולות ו/או עסקאות כלשהן או המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה בזהב או במוצרים מכל מין וסוג שהם. המידע הכלול באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם.