פרחים של תקווה
ארץ ישראל תמיד הייתה עדות לחוסן, מקום שבו קשיים יצרו קשרים בלתי ניתקים. התמודדנו עם הלילות האפלים ביותר, עמדנו באתגרים שבחנו את רוחנו. ועם זאת, כל שחר הביא עמו את הבטחת ההתחדשות, לחישה שקטה שאפילו אחרי הסערות הקשות ביותר, החיים מוצאים דרך לפרוח.
בדיוק כמו שהכלניות האדומות חוזרות לפרוח אחרי גשמי החורף, כך התקווה מתחדשת בלבבותינו. זוהי רוחה של עם ישראל: לחפש תמיד את האור, לטפח את התקווה, ולהאמין בטוב ובכוחם של החיים להאיר לנו פנים שוב.
אנו עומדים יחד, מאוחדים על ידי גורל משותף. כוחנו הקולקטיבי, המושרש בקשר העמוק שלנו לארץ עתיקה זו, מאפשר לנו להתמודד עם המחר באומץ ובאופטימיות.
הפרחים ישובו לפרוח.
