ההתנדבות חובת הלבבות

ההתנדבות חובת הלבבות
מדליה ממלכתית, תשמ"ג 1983

לתת מכל הלב ואת כל הלב, לתת "שלא על-מנת לקבל שכר", זו מהות ההתנדבות. ההתנדבות היא מסורת עתיקת יומין בעם ישראל, הידוע בכינוי "גומלי חסדים בני גומלי חסדים". לפי חכמינו אין דרגה גבוהה ממנה במידות הטובות שבין אדם לחברו, כי הנותן צדקה תורם ממונו בלבד, ואילו המתנדב תורם גם מגופו ומזמנו היקר. היום, יותר מתמיד, זקוקה מדינת ישראל לרוח התנדבותית לשם קירוב הלבבות, גישור על הפערים, ועיצוב חברה בריאה. המתנדבים והמתנדבות באים מכל שכבות העם ומכנה משותף לכולם: הם בונים גשר בין האדם לחברה – ובכך מצליחים "לשנות את העולם". בשנת תשל"ב (1972) הקימה הממשלה את ה"מרכז לשרותי התנדבות", ביודעה כי גם לחברה מאורגת,מתכוננת ומתוקנת, דרוש המימד האנושי, החם המיטיב והנדיב של המתנדבים. סיסמה המרכז "לתת זה גם לקבל" מבטאת היטב את הסיפוק שחש המתנדב בפעלו.

פני המדליה: שרשת של ידיים האוחזות לבבות בצורת מגן דוד ממחישה את מהות ההתנדבות.

גב המדליה: הפסוק: "כי בלב שלם התנדבו..." (דברי הימים א' כ"ט ט') בעברית ובאנגלית, וסמל המרכז לשורתי התנדבות.

היקף: סמל המדינה והמלים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית. במדליות הכסף "כסף 935" ובאנגלית "סילבר". היקף מדליות הזהב מחורץ.

מספור: כל המדליות שהיקפן חלק ממוספרות
ארד – מוספרו עד 2179 הותכו 12.
כסף – מוספרו עד 1199 הותכו 7.

עיצוב: דוד בן הדור.

גילוף: ויקטור הוסטר.

מיטבעה: זהב וארד - הכט.
כסף - המדפיס הממשלתי