דבורה הנביאה

דבורה הנביאה
המטבע ה-27 בסדרת "תמונות מן התנ"ך"
הילך חוקי בהנפקת בנק ישראל

אחד הסיפורים התנ"כיים המרתקים מגולל את קורות חייה של דבורה הנביאה - שופטת, אם ואשת חייל, אחת משבע הנביאות שקמו לעם ישראל. בנוסף לתפקידה הרוחני כנביאה מילאה דבורה גם תפקיד של שופט, כלומר מנהיגה מדינית ומשפטית כאחד - שילוב נדיר בהיסטוריה. יחד עם כישרונותיה ותפקידיה הנ"ל, הנחשבים בדרך כלל לגבריים, היא לא וויתרה על התואר "אם בישראל״ ובשירתה אף בוחרת להציג דמויות מקראיות נשיות נוספות. דבורה השאירה לנו יצירה בלתי נשכחת כמשוררת, הלא היא "שירת דבורה" הנצחית, אחד משירי ההודיה הארוכים והמרשימים ביותר בתנ״ך.

בתקופה המקראית של ספר שופטים, אחרי כיבוש יהושע, נותרו בארץ כנענים מעטים וחלשים ומנהיגי ישראל לא העריכו נכונה את הסכנה שעלולה לנבוע מהשארת "אויבים מבפנים" בארץ. ואכן עם השנים הכנענים התרבו מאוד והתחזקו, ובמשך כעשרים שנה בני ישראל סבלו קשות מפעולות איבה בלתי פוסקות. אז קמה דבורה, ובראייתה האסטרטגית הרחבה ואמונתה מצווה על ברק בן אבינועם לגייס כוח רגלי של עשרת אלפים איש בלבד ולצאת לקרב נגד סיסרא, מפקד הצבא הכנעני החזק. ברק מבקש מדבורה להתלוות אליו. הוא עולה עם כוחו להר תבור וטומן מלכודת לסיסרא, אשר דולק אחריו לנחל קישון עם מרכבות כבדות. אז קורה הנס: "מן השמיים נלחמו, הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא. נחל קישון גרפם...". הרכבים של סיסרא שוקעים בבוץ של נחל קישון, וברק יורד מהר תבור עם כוחותיו ורודף אחר סיסרא. סיסרא, הגנרל האכזרי, צמא הדם והשלל, נס על נפשו משוכנע שימצא מקלט באוהל יעל, אולם היא מרדימה אותו בכוס חלב והורגת אותו ביתד האוהל. בעקבות הניצחון השתחררו בני-ישראל מפעולות האיבה של הכנענים, "ותשקוט הארץ ארבעים שנה".

תיאור המטבע
צד הנושא: בצד שמאל, דבורה הנביאה אוחזת במטה ומחזיקה מאזניים כסמל למלאכת השפיטה. בצד ימין, שני לוחמים משבטי ישראל, אוחזים במגנים וחרבות מונפות מעלה, כסמל למלחמה בין שבטי ישראל לצבא סיסרא.
צד הערך: סמל המדינה, הערך הנקוב, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית, שנת ההנפקה וסימן הטביעה. בהיקף הכיתוב "דבורה הנביאה" (שופטים ד', ד'-ה') בשלוש השפות. בחלק התחתון, אלמנט קישוטי המסמל את עץ התמר שהייתה יושבת תחתיו.

עיצוב צד הנושא: גליה ארז
עיצוב צדי הערך: יוסי למל
מטבעה: אוטרכט