שלמה המלך ומלכת שבא

שלמה המלך ומלכת שבא
המטבע ה-25 בסדרת "תמונות מן התנ"ך"
הילך חוקי בהנפקת בנק ישראל

הסיפור על "מלכת שבא" הקדומה מוזכר בתנ"ך ובספרי ההיסטוריה.
על פי הסיפור התנ"כי מלכת שבא אינה מוזכרת בשמה, היא מתוארת כמי שעלתה לירושלים לפגוש במלך שלמה ולאמוד את חכמתו המפורסמת "וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת" (מלכים א', י', א').
את החידות עבר המלך שלמה בהצלחה כי "לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ" (פסוק ג).
כל הנראה לעיני מלכת שבא, מבית המלך ועד ארוחת המלך, עולה על ציפיותיה שלה. וכך היא אומרת: "וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי" (פסוק ז). נוסף על המילים החמות, משאירה מלכת שבא מתנות נאות. המלך שלמה מצדו, לא נשאר חייב ומעניק לה "אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה" (פסוק יג).
סיפור "מלכת שבא", הוא פרק המתאר את גדולת המלך שלמה, עושרו וחכמתו. את הזוהר, הפאר וההדר מחצר המלך ומהמלך עצמו.

מעבר לסיפור, כי ביקורה של מלכת שבא היה לאמוד את חוכמתו של המלך שלמה, ניראה כי הייתה לביקור מטרה מדינית נוספת. המלך שלמה ניסה להקים קו מסחר באוניות למזרח הרחוק קו ימי שכזה פוגע בכלכלות שבטי המדבר שהובילו סחורות על גבי שיירות גמלים. אפשר כי מטרת ביקורה של מלכת שבא היה להפסיק את המסחר דרך הים.
מתועד כי ביקור "מלכת שבא" הסתיים בהסכם עם המלך "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ" (יג).

האתוס האתיופי כְּבְּרַ נַגַשְׂתּ ממשיך ומפרט את הסיפור בין מלכת שבא למלך לשלמה. מסופר כי המלך הזמין את המלכה לסעודה יום לפני חזרתה לממלכתה ודרש להכין אוכל מתובל על מנת לגרום לה לצימאון. בלילה כשהתעוררה מהצימאון ושתתה מים זינק המלך ממארבו וטען כי מים הם הדבר היקר ביותר בממלכתו ועליה לשלם עליהם. המלכה נעתרה לשלמה וממפגש זה הרתה המלכה. בדרך חזרתה לארצה ילדה את בנם "אבנה אל חכים" (בנו של החכם), הידוע גם בשמו מנליק.

תיאור מטבע שלמה המלך ומלכת שבא 

צד הנושא: שלמה המלך ומלכת שבא בארמונו של שלמה, לצד שנים עשר אריות זהב אשר קישטו את מדרגות כיסאו של שלמה.
צד הערך: סמל המדינה, הערך הנקוב, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית, שנת ההנפקה וסימן הטביעה. בהיקף, הכיתוב "שלמה המלך ומלכת שבא" בעברית, באנגלית, ובערבית, במרכז אלמנט קישוטי של אחד מאריות הזהב של שלמה.

עיצוב: אהרן שבו