יצחק רבין - חתן פרס נובל

יצחק רבין
מטבע זכרון, תשע"ב 2011
שלישי בסדרת "חתני פרס נובל ישראליים"
המכירה מסתיימת ב 31 בדצמבר 2014, או בסיום הכמות המירבית.

יצחק רבין נולד בירושלים ב-1 במרס 1922. אביו נחמיה, יליד אוקראינה, עלה לארץ ישראל מארצות הברית בזמן מלחמת העולם הראשונה עם מתנדבי הגדוד העברי. אמו של רבין, רוזה כהן, עלתה לארץ מרוסיה ב-1919 והייתה חברת המטה הארצי של ההגנה.
יצחק רבין גדל בתל אביב. בשנת 1940 סיים את לימודיו בהצטיינות בבית הספר החקלאי "כדורי". הוא חלם ללמוד הנדסת מים, אבל ב- 1941 בהיותו בהכשרה בקיבוץ רמת יוחנן, הוא גויס לשורות הפלמ"ח. ביוני 1941 השתתף בפעולה המבצעית הראשונה בחייו, שכוונה נגד הצבא הצרפתי (וישי) בלבנון.
מאז החל להתקדם בסולם הדרגות של הפלמ"ח, היה מפקד מחלקה, מפקד גדוד ולבסוף מפקד חטיבת הראל במלחמת העצמאות בשנת 1948. בספטמבר 1948 מונה רבין לקצין המבצעים של חזית הדרום, וכנציגה של חזית זו השתתף בשיחות שביתת הנשק עם מצרים, שנערכו ברודוס בראשית 1949.
ב-1950 שימש רבין מפקד בית הספר למפקדי גדודים בצה"ל. ב-1953 שהה בשנת השתלמות בבית הספר לקציני מטה בקמברלי שבאנגליה. ב- 1956 מונה לאלוף פיקוד צפון. ב-1961 מונה לתפקיד סגן הרמטכ"ל וב-1964 לרמטכ"ל. כרמטכ"ל הוביל רבין את צה"ל לניצחונו המזהיר במלחמת ששת הימים.
יצחק רבין השתחרר מצה"ל בסוף שנת 1967 ומונה לשגריר ישראל בארצות הברית. רבין כיהן בתפקיד זה מ- 1968 ועד 1973, ותרם רבות לחיזוק הקשרים בין ארצות הברית לישראל. עם סיום כהונתו בוושינגטון, שב לארץ, ובבחירות שנערכו בדצמבר 1973, לאחר מלחמת יום כיפור, נבחר לכנסת ומונה לשר העבודה בממשלתה של גולדה מאיר. הוא כיהן בתפקיד זה עד יוני 1974. לאחר דו"ח ועדת אגרנט, התפטרה גולדה מאיר מתפקידה ורבין נבחר על ידי חברי מפלגתו לתפקיד ראש הממשלה.
רבין היה ראש ממשלת ישראל בין השנים 1977-1974, במהלכן השלים את המשא ומתן שנפתח בימי גולדה מאיר בין ישראל למצרים וב- 1975 חתם על הסכם ביניים עם מצרים. בשנת 1976 הורה רבין על היציאה למבצע "אנטבה" שבמהלכו חילצו כוחות צה"ל את חטופי מטוס אייר- פרנס מאנטבה שבאוגנדה.בעקבות הבחירות בשנת 1977 חל מהפך פוליטי בישראל, ומפלגת הליכוד עלתה לשלטון. רבין היה לחבר כנסת מן השורה, וחבר בוועדת החוץ והביטחון, בממשלות האחדות כיהן כשר הביטחון, עד 1990.
בפברואר 1992, נבחר רבין ליו"ר מפלגת העבודה .בבחירות לכנסת השלוש-עשרה ב-1992 נבחר רבין בשנית לתפקיד ראש ממשלת ישראל. כראש ממשלה חתם בספטמבר 1993 , עם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, על הסכם אוסלו, (בשמו הרשמי: "הצהרת העקרונות על הסדרי ביניים של ממשל עצמי"), הסכם שנועד להביא לסיום הסכסוך בין שני העמים.
עם חתימת הסכמי אוסלו הכריז רבין בכנסת: "פנינו היום אל הסיכויים הטובים, אל ימים ללא דאגה ולילות ללא חרדה, אל כלכלה צומחת וחברה שאינה יודעת מחסור. אם וכאשר יגיע לכאן השלום, שאנו כה רוצים בו, ישתנו חיינו מן הקצה אל הקצה. לא נחיה עוד רק על חרבנו". רבין האמין בכל ליבו שיש סיכוי לשים קץ ל-100 שנות שפיכות דמים במזרח התיכון, שהשותפים להסכם יכבדו את "קדושת החיים" ושפעולות האיבה ייפסקו.
על מאמציו ופעילותו לקידום השלום קיבל יצחק רבין ב-1994 את פרס נובל לשלום, יחד עם שר החוץ בממשלתו, שמעון פרס, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. במהלך אותה שנה התקדמו מאוד המגעים עם ממלכת ירדן. באוקטובר 1994 חתמו יצחק רבין ומלך ירדן חוסיין על הסכם שלום בין ישראל לירדן.
ב- 4 בנובמבר 1995, בסיומה של עצרת תמיכה בשלום בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, נרצח יצחק רבין, בידי מתנקש יהודי. מאז, אותו מקום נקרא "כיכר רבין". הרצח גרם לזעזוע גדול בארץ ובעולם. נשיא ארה"ב ביל קלינטון נפרד מרבין במילים חמות אלה: " שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותיי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר".
"הקדשתי את כל חיי לביטחון ולשלום" אמר פעם יצחק רבין ז"ל, וזה אכן משפט סיכום הולם ומרגש מאוד של אישיותו.

פני המטבע:
סמל המדינה ושמה "ישראל" ב- 3 שפות, הערך הנקוב, שנת ההטבעה: "התשע"ב 2011", סימן טביעה (האות מ במטבעות בגימור קשוט / מגן דוד במטבעות בגימור רגיל), תרגום לערבית של המשפט: "יצחק רבין - פרס נובל לשלום 1994", וענף עץ זית.

גב המטבע:
דיוקן של יצחק רבין ז"ל בשנות ה- 70 לחייו. ענף עץ זית כסמל לשאיפתו לשלום. המשפט: "יצחק רבין – פרס נובל לשלום 1994" ותרגומו לאנגלית.

היקף:
מטבע רגיל: חלק.
מטבעות קשוטים: מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל - מגן דוד.
על פני המטבעות הקשוטים האות "מ" מתחת לערך הנקוב.

עיצוב: אהרן שבו.

גילוף: תדהר דגן.

מיטבעה: אוטרכט.