שושנה דמארי

שושנה דמארי
מדליה רשמית, תשס"ז 2007

שושנה דמארי נולדה בתימן ב- 1923.
היא עלתה לישראל עם משפחתה בהיותה בת שנתיים. עוד בילדותה היא שרה וליוותה בתוף את אמה. בגיל 13 התקבלה לסטודיו לדרמה של שלמה בשמי, לו נישאה כעבור 4 שנים. נאווה היא בתם היחידה.
בגיל 16 הופיעה לראשונה כסולנית בקונצרט שנערך בתל-אביב. היא הצטרפה לתיאטרון "לי לה לו", שם בלטה בסגנונה הייחודי. ב- 1945 כתבו נתן אלתרמן ומשה וילנסקי את השיר "כלניות" , שזכה להצלחה אדירה והפך לשיר המזוהה איתה יותר מכל. שיתוף הפעולה בינה לבין וילנסקי המשיך שנים ארוכות, והפיק רגעי שיא רבים, ביניהם הופעה מרגשת במחנה המעצר בקפריסין. שירים ששרה במלחמת העצמאות, כמו "בת-שבע" ו"שועלי שמשון" הפכו נכסי צאן ברזל של הזמר העברי. ב- 1988 זכתה בפרס ישראל בזמר העברי.
שושנה דמארי זכתה לתהילה חסרת תקדים לא רק בארץ, אלא גם בחו"ל. היא הייתה לשגרירה המוסיקלית של ישראל וקצרה הצלחה בהופעותיה, בין היתר ב"קארנגי הול" וב"לינקולן סנטר" בניו יורק. היא שרה בסגנונות רבים ובשפות שונות. בקולה העמוק והעשיר, בשמלותיה הרקומות האוריינטליות, ב"עגילי דמאר" המפורסמים שלה, בתנועות ידיה האופייניות – היא הוכתרה, ללא עוררין, כ"מלכת הזמר העברי".
תודות :
לחברי הוועדה הציבורית שליוותה את הנפקת הנמדליה: ה"ה נאווה בשמי, נחום בשמי, גילה אלמגור, יצחק נבון, אביגדור קהלני, דורון לוינסון. לאגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד וחקר נהחלת מורשת יהודי תימן ושבטי ישראל. לנתן סלור, על הציטוט מתוך השיר "כלניות" מאת נתן אלתרמן.

פני המדליה: על פני המדליה דיוקנה של שושנה דמארי בהופעה.

גב המדליה: בצד הגב, פרחי כלניות וציטוט מתוך השיר "כלניות" מאת נתן אלתרמן.

היקף: חלק.

עיצוב: אליעזר ויסהוף.

גילוף: תדהר דגן.

מיטבעה:
מדליות כסף וארד: מיטבעת הכט.
מדליית זהב: מטבעת החברה.