שיבה וגבורות

שיבה וגבורות
מדליה ממלכתית, תשמ"ב 1982

בן שבעים לשיבה בן שמונים לגבורה, פרקי אבות ה' כ"א.
"חָלְפוּ יְמֵי נעַר – וכַמָה נַעַלז
בכָבוד ימי שֵׂיבָה ובזְקונֵינוּ,
חָבוש לראשֵּנוּ פּאֵר,
כּי עַלְתָה שֵׂיבה בּראשֵנו ובזְקַנֵנוּ".

(משולם דאפיארה, מקובל מגרונה שבספרד במאה ה-13).

לפי מורשת היהדות "זקן" פירושו גם : "נכבד", "מנהיג", "חכם" ו"מלומד". עם ישראל מתייחס במלוא הכבוד וההערצה לזקן ולזקנה, כי התורה מצווה עלינו: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט, ל"ב) ורבותינו מפרשים "המכבד את הזקן כאילו מכבד את הקדוש-ברוך-הוא".
לפי ההלכה חייבים לעמוד, כאשר עובר אדם בן 70 שנה ומעלה, ללא התחשבות במינו, דתו, עושרו או חכמתו.
המדליה מבטאת רגשי חיבה, כבוד והוקרה למי שזכה להגיע ל "עטרת תפארת שיבה", ומביעה גם תפילה לאריכות ימים מופלגת ופורייה "עוד ינובון בשיבה..."

פני המדליה: צורת עץ המעוצב מהפסוק: "עוד ינובון בשיבה" תהילים, ד', ט"ו". בשוליים תרגום הפסוק לאנגלית.

גב המדליה: הפסוק "כימי העץ ימי עמי. ישעיהו, ס"ה, כ"ב". בעברית ובאנגלית, על רקע חתך רוחב של גזע עץ.

היקף: סמל המדינה, והמילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית.
במדליות הכסף "כסף 935" ובאנגלית "סילבר".
היקף מדליות הזהב מחורץ.

מספור: מדליות ארד וכסף ממוספרות.

עיצוב: גדעון קייך.

גלף: משה נוב.

מיטבעה: ארד וזהב – הכט.
כסף – המיטבעה הממשלתית בירושלים.