השחרור

השחרור
מדליה ממלכתית, תשי"ח 1958

המרד היהודי הגדול, שפרץ בשנת 66 לפנה"ס, גרר אחריו תוצאות מכריעות בתולדות עם ישראל. קנאותם וחרוף-נפשם של לוחמי המרד לא עמדו להם מול הלגיונות הרומאים שתוגברו בשני לגיונות נוספים שהובלו מאזור הדנובה ובכוחות-עזר מהפרובינציות הסמוכות. בשנת 70 נחרב בית המקדש וטיטוס חגג את ניצחונו. לרגל ניצחונם טבעו הרומאים סדרה של מטבעות מיוחדים, המכונים על-שום הכתובת שעליהם – מטבעות "יהודה השבויה". בדרך-כלל מופיע עליהם עץ תמר כסמל לארץ יהודה, ועל ידו שבוי יהודי או שבויה יהודיה, שלל מלחמה, דיוקן הקיסר המנצח ועוד. המדליה "שחרור" של מדינת ישראל הונפקה לראשונה בשנת 1958 בפרוס חג העשור למדינה. המדליה הממלכתית מעמידה זה כנגד זה את חורבן בית המקדש ואת העצמאות שנתחדשה בימינו: לא עוד שבוי יהודי כבול-ידיים, אלא חקלאי עברי הנוטע עץ; לא עוד יהודיה אבלה המקוננת על חורבן ארצה, אלא אישה עבריה הנושאת את תינוקה.

פני המדליה: במרכז, כסמל ל "ישראל משוחררת" – עובד אדמה נוטע עץ, אישה המרימה בחדווה את ילדה, עץ תמר בעל שבע כפות ושני אשכולות פרי. על השפה מסביב, כתובת "עשור לחרות ישראל תשי"ח" והמשפט בלטינית "ישראל ליבראטה" (ישראל המשוחררת).

גב המדליה: תעתיק של מטבע רומי שנטבע לרגל כיבוש ירושלים ע"י אספסיאנוס בשנת 70 לסה"נ. משמאל נראה אספסיאנוס כמנצח, ומימין – אישה עבריה אבלה היושבת מתחת לעץ תמר המסמל את יהודה. על שפת המטבע הרומי מופיעה כתובת בלטינית "יודיאה קפטה" (יהודה השבויה), ולמטה שתי אותיות רומיות שהן ראשי תיבות של המילים "בצוו הסינט". על שפת המדליה – שלשלת המסמלת שבי וכתובת עברית "גלתה יהודה תת"ל". בחלק ממדליות כסף 61 מ"מ השלשלת נוגעת באות ג' של המילה "גלתה".

היקף: מדליות נחושת: היקף חלק. מדליות ארד/דגם ומדליות הכסף: סמל המדינה והמילים "מדינת ישראל" בעברית ובאנגלית. במדליות הכסף "כסף 935", ובאנגלית "סטרלינג" במדליות שהוטבעו ע"י צ'חבוי או "סילבר" במדליות שהוטבעו ע"י הכט.

מספור: מדליות כסף 61 מ"מ ממוספרות.

עיצוב: רוטשילד את ליפמן (רולי).

גילוף: "אמנוגרף".

מיטבעה: נחושת – קרצ'מר: 5000, "אמנוגרף": 20,000. ארד/דגם – צ'חובוי. כסף, 61 מ"מ – צ'חובוי: 1,386 מדליות בחלקן, כולל מדליות פלגים, לא ממוספרות, היתר ממוספרות, עד מס' 1386. הכט: 1,614 מדליות ממס' 3,000-1,387. כסף 35 מ"מ – צ'חובוי: 2,299, הכט: 2,496.