הרודיון

הרודיון
מטבע אתרים בארץ הקודש, תשמ"ד 1983

הורדוס, יהודי ממוצא אדומי, בארץ ישראל בחסות השלטון הרומי למשך 33 שנה (מ-37 לפנה"ס עד 4 לפנה"ס). הורדוס הצטיין באירגון הממלכה ופיתוחה והרבה בהקמת מפעלי בנייה בתחום ממלכתו ומחוצה לה. בין מפעליו נמנים בית-המקדש בירושלים, העיר קיסריה על נמלה הגדול, ארמונות מבצע כמצדה וכיפרוס, תיאטרונים והיפודרומים. לא לשוא מכונה הורדוס בשם המלך הבנאי. הרודיון הנמצאת בשולי מדבר יהודה מזרחית לבית לחם (כ-12 ק"מ מדרום לירושלים) הינה המפעל היחיד הנושא את שמו. כאן עמד הורדוס בגבורה כנגד אחרון המלכים החשמונאים (40 לפנה"ס), בקרב אשר בו כמעט ואבדו חייו. באתר שבנה כאן, ראה הנצחה לשמו לקרב הגורלי ומקום הולם לאחוזת קברו. ארמון מבצר ההר – הרודיון היה מכלול ענק, אשר שימש בעיקרו כארמון קיץ למלך. בראש גבעה נישאה, בדרום המכלול, נבנה בניין עגול מוקף מגדלים בארבעת עבריו – וסביבו נשפך עפר רב, בדמות הר מלאכותי דמוי הר-געש. במרכז הבניין נבנה ארמון פרטי, חסוי, ובו טרקלין, חדרי מגורים, בית מרחץ בסגנון רומי וחצר מוקפת עשרות עמודים. במדרון ההר נחצבו בורות מים גדולים. הבנין העגול אשר בלט במקורו, על מגדליו, מעל לפסגת ההר, שימש מבצר לעת צרה. כיום מוחזקים שרידי "ארמון מבצר ההר" ו"הר הורדוס" בידי רשות הגנים הלאומיים.

פני המטבע:
הערך הנקוב 5 שקלים במטבע הזהב; 1 שקל במטע הכסף הקשוט; ½ שקל במטבע הכסף הרגיל; המילה "שקל" בעברית ובלועזית, סמל המדינה, המילה ישראל בעברית, באנגלית ובערבית והתאריך תשמ"ד-1983.

גב המטבע:
האתר של הרודיון כפי שהוא נראה בצילום מהאויר, בתוך הנוף של גבעות מדבר יהודה עם שמש מעל. המילה "הורדיון" בעברית ובאנגלית.

היקף: 12 צלעות חלקים במטבע הרגיל ו-12 צלעות מחורצים במטבעות הקשוטים – הכסף והזהב

סימן טביעה: על פני המטבע הרגיל – מגן דוד, ועל פני המטבע הקשוט הכסף והזהב האות "מ".

עיצוב: דן גלברט

מיטבעה: המיטבעה של מינכן