תל חצור

מטבע חמישי בסדרת "אתרי מורשת עולמית"
הילך חוקי בהנפקת בנק ישראל

"וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית ה' ... וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ וְאֶת-גָּזֶר" (מלכים א', ט':ט"ו)

תל חצור הממוקם צפונית לים הכנרת, הינו התל הגדול ביותר בארץ ישראל ומהחשובים שבאתריה הארכיאולוגיים. כמו תל מגידו שהוצג במטבע הרביעי בסדרה, תל חצור מהווה עדות לערים הכנעניות והישראליות מתקופות הברונזה והברזל שנבנו במקומות אסטרטגיים על פי רמות תכנון ואדריכלות מרשימות. העיר חצור שכנה על אדמה פוריה בדרכי המסחר שבין מצרים בדרום ומסופוטמיה בצפון.

תל חצור מחולק לשני חלקים, העיר העליונה הנקראת האקרופוליס, שיושבה ראשונה באלף השלישי לפנה"ס בתקופה הכנענית, והאזור המבוצר, העיר התחתונה, שיושבה בסביבות המאה ה-18 לפנה"ס. חצור הכנענית מצטיירת כעיר גדולה, חזקה ומרכזית באותה תקופה. היא הושמדה בימי יהושע (יהושע י"א) ונבנתה מחדש כחצור הישראלית בימי שלמה המלך (מלכים ב, ט"ו). העיר שיגשגה במאה התשיעית והשמינית לפנה"ס בימי אחאב וירובעם השני, אך הושמדה בשנת 732 לפנה"ס על-ידי האשורים.

בין הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת הברונזה בתל חצור התגלו מקדשים, ביצורים, אורתותסטטים (לוחות בזלת מסותתים ששימשו כנדבך תחתון לאורך קירות מבני ציבור), פסלים מבזלת ולוחות בכתב יתדות. מהתקופה הישראלית נמצאו חומת סוגרים ושער המיוחסים לימי שלמה המלך, במת פולחן ומבני מחסנים המיוחסים לימיו של המלך אחאב, מפעל מים מרשים שנבנה כנראה בימי אחאב ומבנה גדול מתקופת הברונזה ("הארמון").

תל חצור זכה להכרה בינלאומית כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, כאתר המייצג את אורח חייהם של קדמונינו בתקופת המקרא, ואת מפגשי וחילופי התרבויות, הסחורות, הערכים והסגנונות שהתרחשו כאן לפני אלפי שנים.

צד הנושא של המטבע מייצג את שתי תקופות העיר – הכנענית והישראלית.
מהתקופה הכנענית מוצג אורתוסטאט האריה, אחד מצמד האריות שעמדו משני צידי הפתח לארמון או מצודה. האורתוסטאט מתוארך לתקופה מ- 1700 עד 1500 לפנה"ס, כאשר העיר (העליונה והתחתונה) השתרעה על כשבע מאות דונם ועמדה בתפארתה.
מהתקופה הישראלית מוצג שער המתוארך למאה התשיעית והעשירית לפנה"ס. השער מעוטר בכותרות בסגנון הפרוטו-איולי, המאופיין ע"י מוטיב קישוטי דמוי ספירלה הנפוץ באדריכלות הקלאסית. ככל הנראה, העמודים עיטרו את פתח הארמון או מצודה בימי אחאב.

צד הערך של המטבע נושא אלמנט קישוטי המייצג מזבח קטורת המתוארך למאה העשירית לפנה"ס שהיה בשימוש בעיר חצור בראשית ימיה של העיר הישראלית.

תיאור המטבע:
צד הערך: סמל המדינה, המילה "ישראל" בעברית, באנגלית ובערבית, שנת ההנפקה וסימן הטביעה, אלמנט קישוטי המייצג מזבח קטורת מהמאה העשירית לפנה"ס
צד הנושא: ממצאים ארכיאולוגיים בתל חצור - אורתוסטאט האריה מהתקופה הכנענית ושער מעוטר בכותרות מהתקופה הישראלית, "תל חצור" בעברית, באנגלית ובערבית, סמל אונסק"ו הישראלי וסמל אתרי מורשת עולמית הבינלאומי

עיצוב: צד הנושא: איתן הנדל צד הערך: גדעון שגיא

מיטבעה: מיטבעת החברה THE HOLY LAND MINT