תל מגידו

תל מגידו, תשע"ב 2012
מטבע זיכרון בהנפקת בנק ישראל.
רביעי בסדרת "אתרי מורשת עולמית".

מטבע זיכרון "תל מגידו" בסדרת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו

זכה בפרס בתחרות בין-לאומית בויצ'נזה, איטליה

"וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' .... וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ, וְאֶת גָּזֶר" (מלכים א', ט': ט"ו).

מגידו, אחת הערים החשובות בארץ ישראל בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית בשל מיקומה האסטרטגי ויתרונה הכלכלי. היא חולשת על מוצא נחל עירון לעמק יזרעאל, על דרך הים, שדרכה עברו סחורות בין המערב (מצרים וארצות הים) לבין המזרח (אשור, בבל ופרס) ועל שפת נחל קישון.
לאורך ההיסטוריה מעצמות רבות לטשו אל העיר את עיניהן, והיא שימשה זירה לקרבות ומאבקים בלתי פוסקים. בין כובשיה היו: מלך מצרים תחותמס השלישי, פרעה שישק, מלכי ישראל ומלכי יהודה ומלך אשור תגלת פלאסר השלישי. בסוף המאה השביעית לפנה"ס כבש אותה פרעה נכה, מלך מצרים, והרג בה את יאשיהו מלך יהודה, לתדהמת עם ישראל.

בתנ"ך מוזכר השם "מגידו" 11 פעמים. בשירת דבורה מסופר על אחד הקרבות החשובים שהתנהלו שם: "אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ..." (שופטים ה'). מגידו הוזכרה גם בדברי הנביא זכריה, תחת השם "מגדון". נבואתו, המתארת מלחמה בקנה מידה אפוקליפטי היא ככל הנראה המקור לשם "ארמגדון" (הר מגדון) שניתן למקום באמונה הנוצרית ול"חזון יוחנן" המתאר בברית החדשה את מלחמת אחרית הימים בין כוחות הטוב וכוחות הרשע שתתרחש ביום הדין במגידו. יש הטוענים (בין היתר במסורת הדרוזית) שקרב גורלי זה כבר התרחש, כאשר בשנת 1918 כבש הגנרל אלנבי את מגידו והביס את הצבא הטורקי. בעבור נצחונו זה קיבל גנרל אלנבי את התואר "לורד אלנבי ממגידו".

תל מגידו הוא אחד מן האתרים ההיסטוריים החשובים והמרשימים ביותר בארץ ישראל. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר מאז 1903 התגלו ממצאים מרתקים ובהם חומות, שערים, ארמונות, אורוות, מחסנים, מקדשים ובמיוחד מפעל מים מתוחכם. מלכי ישראל, אשר ביקשו לבצר את העיר במקרה של מצור, חצבו מנהרה אופקית ומשופעת, מהמעיין המצוי במערה אשר מעבר לחומות, אל תוך העיר. בסופה של מנהרה זו מצוי פיר מרשים בעומק 25 מטר. בכדי להסוות את המעיין מעיניהם של האויבים נסתמה הכניסה החיצונית למערה בקיר אבן ובעפר. מפעלים הנדסיים ברמה כזאת ויתר הממצאים האדריכליים והתרבותיים שנמצאו באתר עוררו את התפעלותם של החוקרים. משכך, זכה תל מגידו (יחד עם שני תלים מקראיים נוספים: תל חצור ותל באר שבע) להכרה בינלאומית כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, כאתר המייצג את אורח חייהם של קדמונינו בתקופת המקרא, ואת מפגשי וחילופי התרבויות, הסחורות, הערכים והסגנונות שהתרחשו כאן לפני אלפי שנים.

בין מאות חפצי השנהב המעוטרים והתכשיטים שנמצאו בחפירות מגידו, התגלה ליד שער החצר גם חותם נדיר ומרגש מן המאה השמינית לפנה"ס, הנושא את שם בעליו "לשמע עבד ירבעם" (ירבעם השני, מלך ישראל בתקופת הנביא עמוס). על גבי החותם מצוי מוטיב האריה השואג, אשר הוטבע על מספר שטרות ומטבעות שהונפקו על ידי מדינת ישראל, ובכלל זאת גם על מטבעות הבוליון המונפקים מדי שנה על ידי בנק ישראל.
מדי שנה, אלפי תיירים, יהודים, נוצרים ואחרים מגיעים לאתר לחזות במקום בו תתרחש/התרחשה "המלחמה האחרונה". אנו מזמינים גם אתכם לבקר בגן הלאומי תל מגידו, ולרכוש את המטבע המרשים.

פני המטבע:
הערך הנקוב ומתחתיו סימן הטביעה, סמל המדינה, "ישראל" בעברית, בערבית ובאנגלית, שנת ההטבעה העברית והאזרחית וקטע מחותם האריה השואג שהיה שייך לשמע, "עבד" (שר) של המלך ירבעם השני.

גב המטבע:
מבט אל המנהרה החצובה בסלע, אשר הזרימה את מי המעיין החיצוני אל הפיר העמוק שבתוך העיר מגידו. מימין כד חרס עתיק שהתגלה בחפירות מגידו, המילים "תל מגידו" בעברית, באנגלית ובערבית, סמל אונסק"ו הישראלי והסמל הבינלאומי של אתרי מורשת עולמית.

היקף:
מטבע רגיל: חלק.
מטבעות קשוטים: מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל - מגן דוד.
על פני המטבעות הקשוטים האות "מ" מתחת לערך הנקוב.

עיצוב: אסנת אשל.

גילוף: תדהר דגן.

מיטבעה: הולנד.