מנחם בגין

מנחם בגין, תשע"א, 2010
ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, זוכה פרס נובל לשלום.
מטבע שני בסדרת "חתני פרס נובל ישראליים".

"הפרס מגיע לא לי, הוא מגיע לעמי, על הסבל הרב שנפל בחלקו, על האבדות הרבות שאבדו לו, על אהבתו את השלום וכיסופיו העמוקים אליו"
(מתוך נאומו של מנחם בגין בטקס קבלת פרס נובל בדצמבר 1978)
מנחם בגין נולד בבריסק ב-1913. בבית הוריו הוא ספג חינוך יהודי וציוני. בילדותו היה בגין חניך בתנועת ה"השומר הצעיר", ובגיל 16 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, שהוקמה והונהגה על-ידי זאב ז'בוטינסקי.
ב-1931 החל בגין ללמוד באוניברסיטה בוורשה, וב-1935הוסמך למשפטים. בשנים אלו החל לטפס בהיררכיה של הנהגת בית"ר. ב-1937 נתמנה לנציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, וב-1939 מינה אותו ז'בוטינסקי לנציב בית"ר בפולין, ארגון שמנה כ-70,000 בני נוער ועסק בהכשרתם למשימות הגנה, ובעלייה בלתי לגלית לארץ-ישראל. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט בגין מוורשה ומצא מפלט בווילנה שבליטא. ב-1940 נעצר בגין על-ידי המשטרה החשאית הסובייטית בחשד לפעילות ציונית- בורגנית ואנטי מהפכנית ונשפט לשמונה שנות מאסר במחנה עבודה בסיביר. לאחר הפלישה של צבא גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-1941, שוחרר בגין ממאסרו והתגייס לצבא הפולני בפיקודו של הגנרל אנדרס, ובמסגרתו הגיע ב-1942 לארץ ישראל והתמנה לנציב בית"ר בארץ.
זמן קצר לאחר מכן נתמנה למפקד הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל), ושימש בתור מפקדו עד לפירוקו ב-1948. בפברואר 1944 הכריז האצ"ל, בהנהגתו של בגין, על מרד בשלטון הבריטי בארץ ישראל, בניגוד לעמדת הנהגת המוסדות הלאומיים, והחל בשורה של פעולות צבאיות שנמשכו עד סוף 1947. במהלך שנים אלו הנהיג בגין את פעולות האצ"ל, ובכללן הפריצה לכלא עכו, שחרור עצירי המחתרות, ופיצוץ מלון המלך דוד.
עם הקמת המדינה ב-1948, הקים בגין את תנועת "החרות," ועמד בראשה בבחירות ובפעילותה האופוזיציונית בכנסת. בשנות החמישים עמד בגין בראש המאבק הציבורי נגד השילומים מגרמניה. ב-1965 הקימו "חרות" והמפלגה הליברלית את גוש חרות-ליברלים (גח"ל), וב-1973 התאחדו והקימו את הליכוד. בכל אותן שנים שימש בגין בתור מנהיג המפלגה וראש האופוזיציה בכנסת. ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים, הצטרפה גח"ל לממשלת אחדות לאומית, ובגין שימש כשר בלי תיק עד לפרישת גח"ל מהממשלה ב-1970, עקב התנגדותה לתכנית רוג'רס.
ב-1977 זכה הליכוד בניצחון בבחירות לכנסת התשיעית ובגין הושבע לתפקיד ראש הממשלה. נשיא מצרים, אנואר סאדאת, נענה להזמנת בגין והגיע לביקור היסטורי בירושלים. ב-1979, לאחר מו"מ ממושך, שניהם חתמו בוושינגטון על הסכם שלום בין ישראל למצרים. על מאמציו למען השגת הסכם השלום, קיבל בגין בדצמבר 1978, בצוותא עם סאדאת, פרס נובל לשלום.
ב-1980, לאחר פרישת עזר וייצמן, נטל בגין לידיו את תפקיד שר הביטחון, וב-1981 הורה על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. ב-1982 השלימה ישראל תחת הנהגתו את פינוי כל חצי האי סיני בהתאם להסכם השלום עם מצרים.
ב-1982 פתחה ישראל במבצע "שלום הגליל" שנועד לפגוע בתשתית ארגוני המחבלים בלבנון. הקשיים שהתגלו בלבנון, המחלוקת הציבורית סביב המלחמה ומות אשתו עליזה בנובמבר 1982, הקשו על בגין להמשיך בתפקידו, ובספטמבר 1983 התפטר מראשות הממשלה. את שארית חייו בילה בגין בהסתגרות בביתו והופיע בציבור רק לעתים רחוקות.
מנחם בגין נפטר במרס 1992 ונקבר בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו בן, בנימין זאב ושתי בנות, חסיה ולאה.
(הטקסט באדיבות משרד ראש הממשלה - www.pmo.gov.il)

פני המטבע:
בצד הערך לחיצת היד המשולשת המפורסמת בין בגין, סאדאת וקרטר, במידשאת הבית הלבן, ביום חתימת הסכם השלום.

גב המטבע:
בצד הנושא דיוקנו של מנחם בגין.

היקף:
מטבע רגיל: חלק.
מטבעות קשוטים: מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל - מגן דוד.
על פני המטבעות הקשוטים האות "מ" מתחת לערך הנקוב.

עיצוב:
צד הנושא: מאיר אשל.
צד הערך: גדעון קייך.

גילוף: תדהר דגן.

מיטבעה: הולנד.