צנחנים

הצנחנים. מדליה רשמית, תשס"ז 2007
רביעית בסדרה " היחידות הקרביות של צה"ל ".

ראשיתה של חטיבת הצנחנים במלחמת העולם השניה. כ- 240 מתנדבים מהישוב בארץ ישראל הוכשרו במסגרת הצבא הבריטי לפעול במדינות אירופה הכבושות ולנסות להציל יהודים מציפורני הנאצים. חנה סנש היתה אחת מ-7 הצנחנים שלא שבו ממשימה זו. ביוני 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, הוחלט על הקמת יחידת צנחנים בצה"ל. קרב המתלה ב- 1956 היה המשימה המבצעית הראשונה בצה"ל, משימה בה כבשו הצנחנים את תעלת סואץ בקרב עקוב מדם. במלחמת ששת הימים נלחמו הצנחנים בשלוש חזיתות: מוטה גור פיקד על החטיבה ששחררה את העיר העתיקה, הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן (רפול) כבשו את ערי רצועת עזה והגיעו ראשונים לתעלת סואץ ודני מט השלים במבצע נועז את כיבוש רמת הגולן ביום האחרון למלחמה. מאז הקמתה, השתתפה חטיבת הצנחנים ברשימה ארוכה של פעולות ומבצעים נועזים. יחידות החטיבה קרויות על שמות נחשים: "פתן'', "צפע", "אפעה", "שרף", "שפיפון" – על שום השקט והיעילות בהם הן פועלות. "הפתן", הוא גדוד 101, קרוי כך על שם היחידה ההיסטורית שהקים אריק שרון ב- 1953, אשר הנחילה את הערכים של דבקות במשימה, ביצוע מושלם ללא פשרות ואחוות לוחמים, המאפיינים את הצנחנים בעבר ובהווה.

פני המדליה: על-פני המדליה כנפי צניחה על רקע אדום, מעליו הקריאה "אחרי לצנחנים" ומתחתיו משפט משיר של חנה סנש, המשמש כמוטו של החטיבה, ומבטא את תחושת השליחות המפעמת בכל צנחן : "קול קרא והלכתי, הלכתי, כי קרא הקול".

גב המדליה: בצד הגב, סמל החטיבה, מטוסים שמהם "צונחות" מילות שיר הצנחן של אהוד מנור. תודת החברה לאיתן סנש ולמשפחת מנור על שאיפשרו לחברה לצטט מתוך השירים על-גבי המדליה.

עיצוב: מאיר אשל