העפלה 70 שנה

מדלית ההעפלה
מדליה ממלכתית, תשס"ד 2004

שבעים שנה חלפו למן תחילת אחד המפעלים החשובים ביותר של העם היהודי ערב הקמת מדינת ישראל, שזכה לכינוי "ההעפלה". משנת 1934 ועד לקום המדינה ב1948- הגיעו לארץ, בדרכים לא דרכים, למעלה מ120,000- עולים במסגרת ה"העפלה". בתחילה, לפני מלחמת העולם השנייה, הגיעו המעפילים לארץ טיפין טיפין, ובהמשך הציפו פליטים, ניצולי שואה, את חופי הארץ על גבי 141 אוניות, וסייעו לביסוס מעמד העם היהודי החוזר למולדתו. מרבית הפליטים שהגיעו ארצה במסגרת "ההעפלה", הגיעו ממדינות אירופה באוניות מעפילים, שנרכשו ונשלחו משם על ידי שליחי הארגונים היהודיים השונים מהארץ. מבצעים אלה התאפיינו בחוכמה ובתעוזה רבה, שכן שלטון המנדט הבריטי בארץ עשה כל שניתן על מנת להגביל את הגעת היהודים לארץ ישראל. על כן, זכתה "ההעפלה" לכינוי "עלייה ב' " או "העלייה הבלתי לגאלית", באשר היא נעשתה בסתר, וללא היתר רשמי. סיפורה וייחודה של מדליית "70 שנה להעפלה" הוא בכך, שהיא משלבת בתוכה מדליה היסטורית אחרת, אותה הגה יהודה ארזי, מראשי ההעפלה ורכש-הנשק מטעם ה"הגנה", שעמד בשנים 1947-1945 בראש ה"מוסד לעליה ב' " באיטליה. המדליה הראשונה שהוטבעה בנושא ציוני מובהק, עוד בימים שלא הייתה לנו מדינה. המדליה הונפקה על-ידי יהודה ארזי בשנת 1946 באיטליה, עוד לפני שקמה מדינת ישראל, בעיצומם של הימים הסוערים והמאמצים האדירים להעלאת פליטי השואה לארץ. במהלך פעילותו העניק יהודה מדליה זו כסמל וביטוי הוקרה לעוזריו המסורים ולחבורת צעירים מהמתנדבים הארץ-ישראלים לצבא הבריטי, שפעלו ביחד עמו כל אותן שנים ושנקראו "החבורה", לכמה מאנשי הפלי"ם (פלמ"ח-ים) וכן לאנשי מצפון איטלקיים שסיכנו עצמם וסייעו להצלחת מבצעי ההעפלה. לראשונה הוענקה מדליה זו לשלושה אנשים, שסיכנו את חייהם ותרמו רבות להצלחת המאבק בזמן שהתחוללה הדרמה בנמל "לה-ספציה", שהיוותה את גולת הכותרת במאבקי ההעפלה באיטליה. הבריטים תפסו וכיתרו אוניה ובה 1,014 ניצולי שואה, בניסיון להחזירם בכוח לאדמת אירופה. כל שארע לאחר מכן זכה לפרסום עולמי שכונה בשם "פרשת לה-ספציה". משנודע ליהודה ארזי, שהאוניה נתפסה, הוא התחזה כפליט, עלה מייד על האוניה, והנהיג את המאבק המר והקשה נגד הבריטים על זכותם של היהודים לעלות לארץ. המאבק נמשך למעלה מחודש, ואחד משיאיו שביתת-רעב של 75 שעות, שבה השתתפו כל המעפילים על האוניה, ושאליה הצטרפו, לאות הזדהות, מנהיגי היישוב בארץ. זעקת הפליטים עוררה גלי אהדה בציבור ובתקשורת העולמית ותמיכה בשובתים ובמאבקם. לבסוף נכנעו הבריטים, והתירו את הפלגתם של כל האנשים לארץ. את ליל הסדר החגיגי, שחל בערב ההפלגה, ניהל יהודה ארזי על הרציף בהשתתפות כל העולים, המתנדבים מהארץ ואורחים רמי מעלה. במעמד מרגש זה השווה ארזי את "יציאת אירופה החדשה" אל "יציאת מצרים הישנה", והעניק מדליה זו לאות הערכה לאנשים שהצטיינו בתעוזתם ובמסירותם במאבק ב"לה-ספציה". לאחר מכן הועברו כל המעפילים לשתי אוניות, "אליהו גולומב" ו"דב הוז", שהפליגו בגלוי בדרכם לארץ, כשעל סיפונן דגלי הלאום. המילים והסמלים, שיהודה ארזי החליט להנציח הם: בצידה האחד של המדליה -"ושבו בנים לגבולם", מעל לספינה בים סוער, ובצידה האחר- מגדל דוד מול שער טיטוס- ביטוי לתקומת "יהודה המשוחררת" JUDAEA RESTITUTA.

פני המדליה: בצידה האחד של המדליה -"ושבו בנים לגבולם", מעל לספינה בים סוער.

גב המדליה: ובצידה האחר- מגדל דוד מול שער טיטוס- ביטוי לתקומת "יהודה המשוחררת" JUDAEA RESTITUTA.

עיצוב: אהרון שבו