פרנץ קפקא

פרנץ קפקא
מדליה רשמית
"אישים יהודים שתרמו לתרבות האנושית" שלישית בסדרת המדליות

פרנץ קפקא נולד בפראג ב- 1883 למשפחה יהודית מן המעמד הבינוני. הוא למד משפטים באוניברסיטת פראג, ועבד בחברה לביטוח. מערכת יחסיו עם אביו השתלטן והנשים בחייו היו טעונים ומסובכים וסבלו מעליות ומורדות. ב- 1917 התגלתה אצלו שחפת, ממנה נפטר ב- 1924. הכתבים המעטים שפירסם בחייו ("הגלגול", "מושבת העונשין", "רופא הכפר") לא השאירו בזמנו רושם רב. עזבונו הספרותי פורסם לאחר מותו על ידי מקס ברוד, אשר לא מילא אחר בקשתו של קפקא לשרוף הכל. לאחר מלחמת העולם השניה, נפוצו כתביו של קפקא בגרמניה ובכל העולם, והשפיעו השפעה רבה על הספרות והאמנות המערביים. האיכות המסויטת והדופה של יצירתו הפכה לסמלו של הדור שחש על בשרו את אימת המשטרים הטוטליטריים. יצירתו של קפקא מתארת את נסיונו של האדם להתקיים בעולם בלתי מובן, הנשלט בידי כח מסתורי, אבסולוטי, ביורוקרטי, עם חוקים משלו. כתיבתו של קפקא ריאליסטית להפליא, ונאמנה לפרטים. הטקסט הבהיר, המדוייק והתמציתי מדגיש את "המציאות" הבלתי הגיונית וההזויה. האדם לכוד בין שני העולמות ומחפש לשווא את הבטחון והצדק. המושג "קפקאי" הפך למילה בינלאומית המתארת תחושה של מילכוד במבוך של אירועים גרוטסקיים.

עיצוב: מרק סלמן

מבלטים: תדהר דגן

הטבעה: זהב - המדפיס הממשלתי, ירושלים.
כסף - קריצ'מר, ירושלים.
ארד - הכט, תל-אביב.