תיירות, 45 שנה למדינה

45 שנה לתיירות
מטבע יום העצמאות תשנ"ג, מ"ה למדינה, 1993

ישראל אינה עשירה בנפט או במחצבים, אך יש לה "אוצר טבעי" שלא יסולא בפז – התיירות. התיירות היא ענף הייצוא העיקרי של המדינה. ההכנסה מתיירות גבוהה יותר מייצוא ההדרים, ואף גבוהה יותר ממכירת יהלומים.
חשיבות התיירות חורגת מעבר להיבט הכלכלי: התיירים היהודיים משמשים "גשר חי" לתפוצות וכן נוצר קשר מתמיד לעולם הרחב. התיירות ממלאת גם תפקיד הסברתי ממדרגה ראשונה ומעודדת עלייה.
פיתוח התיירות הוא מנוף לפיתוח הארץ כולה: חופי הימים, שימור אתרי טבע, אתרים היסטורים ומקומות קדושים.
מה שפותח עבור התיירות הנכנסת מעשיר גם את תיירות הפנים. האוכלוסייה כולה נהנית מן הפירות, אם מההכנסות מהתיירות, אם ממציאת מקורות תעסוקה, ואם מתיירות פנים טובה.

פני המטבע:
הערך הנקוב בעברית ובאנגלית, "1 שקל חדש" במטבע הכסף הרגיל;
"2 שקלים חדשים" במטבע הכסף הקשוט; "10 שקלים חדשים" במטבע הזהב. מתחת לערך הנקוב שנת ההנפקה " 1993". בחלק העליון, סמל המדינה, מימינו, לאורך ההיקף, הכיתוב "ISRAEL" וכן הנוסח בערבית ובעברית "ישראל", משמאלו שנת ההנפקה "התשנ"ג".

גב המטבע:
שמש וסירה שטה בים, מפתח לחדר בית-מלון עם תווית ועליה הכיתוב "ישראל" והנוסח באנגלית "ISRAEL" – לוגו משרד התיירות, ושני מוטיבים ארכיאולוגיים: עמוד אופייני לתקופת סוף בית שני ומשקוף של בית הכנסת בברעם.

היקף:
במטבעות הכסף – הכיתוב "שנת מ"ה למדינת ישראל"
בכתב עברי עתיק ובמטבע הזהב – מחורץ.

סימן טביעה:
על פני המטבע הרגיל – מגן דוד.
על פני המטבע הקשוט הכסף והזהב האות "מ" מתחת לערך הנקוב.

עיצוב:
אליעזר וייסהוף.
דגמי גבס – תדהר דגן.

מיטבעה: המיטבעה המלכותית ההולנדית באוטרכט.