תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית
מטבע יום העצמאות תשל"ד, כ"ו למדינה, 1974

בשנת 1879 פרסם אליעזר בן-יהודה מאמר בשם "שאלה נכבדה", בו קרא להתיישבות בארץ- ישראל ולהחייאת השפה העברית ושימוש בה בחיי יום-יום. אב"י עלה לארץ כעבור שנתיים והקדיש עצמו לטיפוח העברית כלשון דיבור אגב נטייה רבה לחידושי מילים. הבית של משפחת בן-יהודה היה לבית הראשון בארץ-ישראל של ימינו שהעברית הונהגה בו כשפת דיבור בלעדית.
מפעל חייו של בן-יהודה הוא "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה".

פני המטבע:
באמצע, הערך הנקוב "10 לירות",למעלה מימין, סמל המדינה, ולמטה משמאל – "ישראל" בעברית בערבית ובאותיות לטיניות, והשנה "תשל"ד 1974"

גב המטבע:
מימין, מגילה עתיקה, סמל להישרדותה של השפה העברית במרוצת הדורות. באמצע – כתובת אנכית "תחיית הלשון העברית", משמאל – מילים מאוצר החידושים שחידש בן-יהודה ולמטה חתימת ידו.

היקף: "שנת כ"ו למדינת ישראל", בכיוון פני או גב המטבע.

סימן טביעה:
על גב המטבע הרגיל, מגן דוד, ועל גב המטבע
הקשוט, הכסף והזהב – האות "מ", במרכז השפה התחתונה.

עיצוב: רוטשילד את ליפמן (רולי).

מיטבעה: המיטבעה הממשלתית בירושלים.