התעופה הישראלית

התעופה הישראלית
מטבע יום העצמאות תשל"ב, כ"ד למדינה, 1972

חברת התעופה הלאומית "אל-על" הוקמה כבר בחודשים הראשונים לקיום המדינה. המצור היבשתי חייב את החברה לפתח ולקיים קשר אווירי עם ארבע יבשות, והיא הוכיחה כושר מקצועי מעולה. את התעופה הפנים ארצית מפעילה חברת "ארקיע", שמרחב תנועתה גדל אחרי מלחמת ששת-הימים.
התעשייה האווירית, שהתחילה בשיפוץ מטוסים מיושנים, הסתגלה מהר לעידן הסילון. בבתי המלאכה שלה יוצרו מטוסי אימון סילוניים, מטוס רב-תכליתי "ערבה", מטוס מנהלים "קומודור ג'ט", טיל ים-ים "גבריאל", ואחרון אחרון שלא יהיה אחרון – המטוס "כפיר" לחיל-האוויר.

פני המטבע:
במרכז, ציון הערך הנקוב "10 לירות ישראליות" כשהספרה 1 מזכירה טיל הנע אנכית, על השפה למעלה ,המילה "ישראל" בעברית ובאותיות לטיניות. "ישראל" בערבית וציון השנה "תשל"ב 1972" מופיעים על השפה למטה.

גב המטבע:
על השפה, משמאל, כתובת: "התעופה הישראלית", על פני שדה המטבע כלי טיס בתנועה מימין לשמאל. בציור המסוגנן הכנפיים וגוף המטוס מזכירים את מנורת שבעת הקנים.

היקף: "שנת כ"ד למדינת ישראל" בכיוון פני או גב המטבע.

סימן טביעה: על גב המטבע הרגיל, מגן דוד, ועל גב המטבע הקשוט האות "מ", מימין לכלי הטיס.

עיצוב: רוטשילד את ליפמן (רולי).

מיטבעה: המיטבעה הממשלתית בירושלים.