בר-מצווה

בר-מצווה
מטבע יום העצמאות תשכ"א, י"ג למדינה, 1961

בהגיע נער יהודי לגיל שלוש-עשרה הריהו נחשב ל"גדול" – בר דעת ובן חורין, חייב לקיים את המצוות שבתורה ומצטרף למניין עשרה כגדול. מנהג מקובל הוא לציין מאורע זה בפומבי ולסיים את הטקס הדתי בסעודה נאה לכבוד הנער. בתלמוד מסופר על מנהג נאה – נער שנכנס לשנתו השלוש-עשרה העלהו אביו לירושלים ברגל. עם קום המדינה החל כובש את לבבות יהודים רבים בחוץ-לארץ הרעיון לשלוח את הבר-מצווה לחוג את חגו בישראל, ויש שמתארגנות גם קבוצות של נערים ומגיעות לירושלים עם הוריהם לערוך בה את הטקס. מאז שחרור ירושלים התרחב הנוהג לערוך את טקס הבר-מצווה ליד הכותל המערבי.

פני המטבע:
ענף עץ זית בעל עשרה עלים ושלושה זיתים – סמל לי"ג שנות המדינה.משמאל, למעלה - "ישראל" בעברית ובערבית והשנה "תשכ"א -1961". למטה הערך הנקוב: "5 לירות ישראליות".

גב המטבע:
תעתיק מסוגנן של ציור ארון הקודש המופיע על כלי זכוכית-זהב, שצויר במאה השלישית לספירה (נמצא כיום בוותיקן). בציור נראות מגילות התורה שבארון, אליו מובילות מדרגות. מימין לארון – המילה "בר" ומשמאלו המילה "מצווה".

היקף: "שנת י"ג למדינת ישראל" בכיוון פני או גב המטבע.

סימן טביעה: האות "מ" על גב המטבע הקשוט, מימין למדרגה השלישית.

עיצוב: צבי נרקיס.

מיטבעה: המיטבעה המלכותית ההולנדית באוטרכט.