קול ישראל

"קול ישראל" יובל לשידור העברי
מדליה להענקה רשמית, תשמ"ו 1986

ב-30 במארס 1936 החליטו השלטונות הבריטיים בארץ ישראל לאפשר שידור בשפה העברית ברדיו המנדטורי. 50 שנות שידור מפרידות בין שעת השידור היומית הראשונה, לבין קול ישראל של היום, הרדיו הממלכתי המשדר ב-6 רשתות: רשת "קול המוסיקה" משדרת ב-FM סטריאו ומיוחדת למוסיקה קלאסית לתקופותיה ולגווניה השונים. רשת א' משדרת תכניות השכלה ודעת, שידורים לעולים, תכניות לנוער, מישדרי דת ומסורת, ותכניות ייעוץ והעשה למשפחות וליחידים. רשת ב' היא רשת חדשות, אקטואליה ומידע ובה מבחר מישדרי שרות, ומאגזינים בענייני מדיניות, חברה, משק, כלכלה ותחומים רבים אחרים. בצידם תכניות תרבות, אמנות ובידור, ומשחקי רדיו. רשת ג' היא רשת של מוסיקה פופולארית ומשדרת בשידור סטריאופוני תכניות שירים ופזמונים לכל המשפחה, עם דגש חזק על הזמר הישראלי בכל הזמנים. רשת ד' זו רשת קול ישראל בערבית. דגש מיוחד מושם כאן על החדשות וענייני היום ועל הסברה מדינית ופרשנויות. רשת ה' משדרת לחו"ל ב-16 שפות בכל שעות היממה. הרשת מקיימת קשר יומי עם קהילות יהודיות בעולם באמצעות המרכז לגלים קצרים המאפר קליטה מצויינת ברחבי העולם.

פני המדליה:
הסמל של קול ישראל, והכתובת "יובל לשידור העברי תרצ"ו-תשמ"ו".

גב המדליה:
ציור גלי קול היוצרים ראשי אדם. הפסוק "קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול" דברים ד', י"ב.

היקף:
סמל החברה וראשי תיבות שמה ח.מ.מ.מ. - I.G.C.M.C . 

מיספור: המדליות ממוספרות, ארד – מוספרו 4,800, הותכו 149.

עיצוב: פרוספר עמיר

גלף: משה נוב

מיטבעה: הכט