אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין
הראשון בסדרה "אישיים יהודיים שתרמו לתרבות האנושית"

אלברט איינשטיין, פיזיקאי, פילוסוף ומתמטיקאי, מגאוני המדע בכל הזמנים, נולד באולם, גרמניה, ב- 1879.

בילדותו לא ניכרו באיינשטיין כשרונות מיוחד, והוא אסף נשר מלימודיו בבית ספר. ב- 1905, בלא שיתוף פעולה בתחום האקדמאי
ובאמצעות שיקולים עיוניים בלבד, פירסם סדרת מאמרים מקוריים, שהיוו פריצת דרף בתחום הפיסיקהץ באחד המאמרים ניתן הסבר
מולקולרי לתנועת בראון, שהיא יסוד תורת הגזים. במאמרים נוספים הציג לראשונה את מה שנודע אחר כך כ"תורת היחסות".
במאמר אחר הסביר את האפקט הפוטואלקטרי על סמך ההנחה שקיימים חלקיקים בדידים של אור,
בכך ערער את הבלעדיות של הגלים כהסבר לתורת האור. על עבודה זו זכה ב 1921 בפרס נובל.

בשנת 1907 פרסם את המשוואה הידועה הכורכת אנגיה ומסה זו בזו ותרם בכך להסבר לתופעת הרדיואקטיביות.

עם עלייתו של היטלר לשלטון עזב אינשטיין את אירופה והשתקע בארה"ב ומ- 1933 כיהן כפרופסור למתמטיקה במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטן פרינסטון בניו-ג'רזי.
מארה"ב פעם ביחד עם חיים וייצמן להגשמת הרעיון הציוני, הוא פעם בעקביות לטובת ייסוד המוסדות האקדמיים הראשונים במדינה - האוניברסיטה העברית והטכניון.
עץ הדקל ששתל ב- 1932 בחצר הטכניון בחיפה צומח שם עד היום. ב- 1952 , אחרי מותו של חיים וייצמן דחה הצעה לשמש כנשיאה השני של מדינה ישראל.

אלברט אינשטיין נודע במזגו הטוב ובנפשו הפזורה. הוא התנגד לדוגמטיות במדע או בפוליטיקה וכן למלחמות וללאומנות קיצונית. נפטר ביו-ג'רזי ב- 1955.

בגב המדליה, תרשים מצפה הכוכבים ע"ש וייז של אוניברסיטת תל אביב בהר הנגב, על יד מצפה רמון. נערכות בו תחזיות תאורטיות של תורת
הייחסות באופן ניסויי, על-יד תצפיות בקוסמוס. תורת אינשטיין בצרוף תצפיות ומדידות הנערכות ללא הרף מאז פרסומה לפני
כ 90 שנה במצפי כוכבים רבים, הביאו את בני המין האנושי להבנות ולהערכות חדשות ומהפכניות על המהות ועל המבנה של העולם בו אנו חיים.