50 שנה לפטירת זאב ז'בוטינסקי

50 שנה לפטירת זאב ז'בוטינסקי
מדליה ממלכתית, תשנ"א 1991

בכ"ז בתמוז, ה-4 באוגוסט 1940, בשעה 23:20, פסק ליבו האציל של זאב ז'בוטינסקי מלפעום. במחנה בית"ר בסמוך לעיר ניו-יורק, עצם את עיניו לנצח. בכל רחבי העולם, הודיעה העיתונות היהודית והלא יהודית על מותו ללא עת של המנהיג היהודי הגדול, שהיווה סמל למאבק ולתקווה לעצמאותו של העם היהודי. זאב ז'בוטינסקי נקבר בניו-יורק בהתאם לצוואתו, בה ציווה להעביר עצמותיו לישראל רק "לפי פקודת הממשלה היהודית של ארץ זו כי תקום". ביולי 1964 בהוראת רה"מ לוי אשכול, הועלו עצמותיו ארצה וניטמנו מחדש הבר הזיתים. ז'בוטינסקי הקדיש את חייו לגאולת עמו ואדמתו לשם הקמת מדינה יהודית עצמאית. הוא יצר דור לוחם בו היו ערכי צדק חברתי וגאווה ביהדותו. סופר ומשורר, בלשן ומחנך, אחד הנואמים הגדולים של עמנו ואיש של מילים ומעשים.

פני המדליה: פורטרט של זאב ז'בוטינסקי ומתחתיו חתימתו בעברית ובאנגלית. מימין, לאורך ההיקף, השנים "1880•1940 תרמ"א•ת"ש".

גב המדליה: שלוש מילים הלקוחות מתוך ספרו של זאב ז'בוטינסקי "שמשון": "ברזל מלך צחוק" ולימינם הכיתוב "זאב ז'בוטינסקי 50 שנה לפטירתו". בחלק התחתון שנת ההנפקה "תש"ן-1990".

היקף: סמל המדינה, מימין "מדינת ישראל", משמאל "STATE OF ISRAEL" ומספר המדליה. במדלית הארד/טומבק "ארד BRONZE", במדלית הכסף "כ 999 S".

מספור: ארד/טומבק – מוספרו 1700, הותכו 94. כסף – מוספרו 900, הותכו 45.

עיצוב: יצחק ביבס, הפורטרט לפי רישום של יוסף שטיינר. פיסול הפורטרט – דודא אדלשטיין.

גילוף: קרצ'מר.

מיטבעה: קרצ'מר.