הבעל שם טוב

רבי ישראל בעל שם טוב ( הבעש"ט )
מדליה רשמית, תשס"ז 2007

רבי ישראל בן אליעזר "בעל שם טוב" (הבעש"ט) הוא מחוללה של תנועת החסידות – תנועה רוחנית משמעותית ביותר בהוויית העם היהודי ב- 300 השנים האחרונות.
תנועה זו רואה את השמחה ואת אהבת הבריות כבעלות משקל בעיצוב החיים היהודיים, יחד עם קיום המצוות ולימוד התורה. רבי ישראל "הבעש"ט" נולד באוקראינה בכפר אוקופ בחבל פודוליה שבהרי הקרפטים בשנת תנ"ח (1698), תקופה בה סבלה החברה היהודית ממשבר כלכלי חמור ומהתדרדרות חברתית ומוסרית.
המנהיגות הרוחנית אשר הדגישה את לימוד התורה ואשר ראתה בעשיית המצוות ביטוי לזהות היהודית, לא הייתה מסוגלת לפרוץ את המעגל הלמדני-אינטלקטואלי אשר סביבה ואף לא הצליחה להוסיף חיוניות אל תוך חיי השגרה של מעגלי החיים והזמנים. רבי ישראל, בעל היכולת התקשורתית ובעל הנפש הפיוטית, השכיל למצוא מזור לקשיים אלו בדרכי ביטוי ייחודיים אשר מקורם בעולם הנפש ובתורת הנסתר. עד מהרה קנה לו "שם טוב" כמיטיב לרפא נפש ורוח ואלו אשר דבקו בו הפכו למאות ואלפים "חסידיה" של תנועה חברתית-רוחנית ביהדות.
הבעש"ט הורה דרכים חדשות-ישנות בנושאי הליכות ומוסר, הציג והדגיש את הרגש הדתי בשמחת המצווה ובאהבת ישראל והקב"ה והעמיק את תחושת הייעוד האישי והלאומי בקרב המוני-העם.
אחרי שנות נדודים בערים ובכפרים, מקום מושבם של יהודי אוקראינה וגליציה, קבע את מושבו בעיר מז'יבוז ומשם פעל עד ליום פטירתו בחג השבועות של שנת תק"ך (1760).
התנועה כבשה לבבות בזכות פשטותה, בזכות שמחת החיים שלה ובזכות היסוד החברתי שהיה לה סממן היכר מובהק. בחסידות ניתן מקום של כבוד גם לדביקות היומיומית באלוקים, לתפילה, לשירה ולזמרה - כמובן, יחד עם עשיית המצוות ולימודי התורה.

פני המדליה: בצד הפנים של המדליה דמות הרב בן עצי היער, סמל למנהגו עוד מימי נעוריו לצאת לטבע ולהתקרב לקב"ה באמצעות הטבע, שמו – רבי ישראל בן אליעזר והכינוי הבעל שם טוב בעברית ובאנגלית.

גב המדליה: בצד הגב, חסידים רוקדים בשמחה ובהתעלות, והכיתוב: "הריקודים לפני הקב"ה תפילות הם".

היקף: סמל המדינה, תכולת המתכת בעברית ובאנגלית ומספר סידורי

עיצוב:
פנים – הדר גוטמן;
גב – ענת פואה .

גילוף: רומניה

מיטבעה:
זהב - מיטבעת החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות
כסף וארד - רומניה